אור ברסלב

ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין

דף ז:

דף ו:

גמרא מאי רות כו' נ"ל דק"ל כיון דשם זה היה בראשונה מהראוי דאח"כ תשתנה שמה לז"א דשם זה נאה לה ומאת ה' היתה זאת ע"ש העתיד כדדרש מקרא דשם שמות ועיין בזוהר חדש פ' רות בזה:

שם כיון דחזא דאבשלום הוא שמח. לכאורה קשה הא אבשלום רדף איתו ביותר וגם אינו דומה המשל לנמשל דשם היה השמחה על פריעת חוב וכאן הוא על שהיה בנו. אך הענין בזה שהיסורין ניתנו למרק עון ומצינו שאה"כ אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה כי האדם הוא בעל בחירה ולזה עצב שמא עבד הוא שלא ירחם עליו מרוע טבעו כיון דחזא דבנו הוא ומדרך הטבע לאהוב את אביו ולא יקשה לבו כי אם מה שנגזר עליו מאת ה' לכפר עונותיו וע"ז שמח כי ה' לא יעות משפע. ועד"ז פי' פסוקי תורה סוף פרשה ויחי כה תאמרו ליוסף כו' הדקדוקים רבו בכפל הענין במלות שונות אך הענין שוויכח ראובן היה עם אחיו על שרצו להרוג את יוסף שחשדו לו לאיש רע ומוציא דבה דלא כן הוא ורצה להצילו מידם להשיבו אל אביו והנה אח"כ בעת צר להם ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו ע"כ באה אלינו הצרה הזאת. הרי דתלו זה על רוע קשי ערפם כי אף שיוסף היה ראוי לזה מ"מ דרך אחים לרחם זע"ז כשמתחנן להם ויען ראובן אותם לאמר לא כן הוא כי גם גוף המעשה להרע לו נחשב לעון וא"ש משבח לאמר (ר"ל כמו שאמר כבר) הלא אמרתי אליכם אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש ר"ל לא לבד הקשה עורף כי גם על עיקר המעשה שעשו לו דורש ה' והנה לשון גמול הוא מי שמשלם לחבירו דבר כאשר עשה לו עיין באלשיך משלי בפסוק גמלתהו טוב ולא רע שבזה משבח אשת חיל שנגד הטוב שעושה לה משלמת טובה ולא נגד הרע וזה פי' הפסוק כה תאמרו ליוסף שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך (ר"ל שזה להם עון מזיד מה שהקשו לבם נגד אח וזה נחשב להם לחטא שוגג על מה שחשבו לגמול לו כרוע פעלו) ועתה שא נא לפשע עבדי אלקי אביך (ר"ל ועתה שזה היה לו לטובה לא יוחשב להם לחטא רק מה שפשעו נגד ה' שדימו לעשות לו רע וזה נוכח ה' דרכם לסלוח בתשובה) ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלקים אני (שינקום מאתכם נקמת ה') ואתם חשבתם עלי רעה בלשון תמיה (ור"ל עקשות ערפכם אינו מסיבתכם רק) אלקים חשבה (במפיק ה"א ה' נתן בלבכם מחשבה זו להיות לי) לטובה וינחם אותם וידבר על לבם ר"ל בזה ניחם אותם האם לבבם רע להיות עיקש כ"כ לבלתי שמוע רק מה' היתה זאת:

שם גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה אין זה כפשוטו רק הענין בזה כי מצינו בסנהדרין שהיו מכין ועונשין שלא מה"ת רק כפי צורך הוראת שעה וזה אינו תלוי בלימוד רק להרגיל אצל ת"ח כפי רוב המעשים להבין כל דבר לפי ענינו שאין כל אדם יוכל לסמוך על דעתו לעבור על ד"ת ולומר אנכי הרואה שכ"ה הוראת שעה ולזה הביא ראי' מאלישע שנאמר אשר יצק מים על ידי אליהו ושם היה הוראת שעה שהקריב בבמה והכתוב משבחו בזה ששימש אותו כ"כ עד שידע שראוי לסמוך עליו כמחז"ל שאני אליהו דקים ליה בגוי' דנביא אמת הוא:

תוכן העניינים

ברכת ראש ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה