אור ברסלב
ברכת המים ברכת המים › סו

ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר

ברכת המים · סו

סה

ישרטוט י"ב שיטן ויעשה נקבים כדי לשרטט על ידם שלא יהיו השורת עקומות ושיהא המרחק שבין שיטה לשיטה שוה בכל חי"ב שיטין ועוד עושה שטה י"ג קצרה כדי סיפוק חתימת עד השני ולא יותר ושיהא המרחק שלה משטה י"ב כמו שאר המרחק שבין שטה לשטה ועושה עוד שטה קצרה בדי סיפוק חתימת עד הראשון ולא יותר באמצע המרחק שבין שטה י"ב לשטה י"ג ואותם ב' שיטות קצרות עושה בעד שמאל דכשתהפך יהיו התחלתן בצד ימין וישרטט עוד שני שרטוטין א' מימין א' משמאל.

ישרטט י"ב שיטין כ"כ כמה פוסקים וכל ס"ג שנוהגין כן וכתבו קצת טעמים לזה וכתב רמ"א סי' קכ"ה סי"ב אם הוסיף או פיחת מי"ב שיטין כשרי וי"א דאין להכשיר כ"א במקום עיגון שבא מארץ רחוקה ואין שייכות מצויות ונ"ל דה"ה לענין שרטוט עכ"ל משמע שתופס עיקר כדברי הי"א וכן סתם וכתב רמ"י ומשמע דמ"ש שבא מארץ רחוקה לאו דווקא אלא ה"ה אם הבעל משומד ואין יכולין לכופו להמתין עד שיכתבו אחר וכיוצא בזה. ומשמע ג"כ דבמקום עיגון יש להקל אפי' אם עדיין לא ניתן אבל שלא במקום עיגון יש להחמיר אפי' אם כבר ניתן וכמ"ש לעיל סי' ו' דשעת הדחק עדיף לכתחלה מדיעבד שכבר ניתן מאחר שלא נישאת. ומ"שכ ויעשה נקבים כדי לשרטט ע"י כבר כתבתי מזה סי' ס"ג. ומש"כ שלא יהיה השורות עקומות זהו פשוט שזהו עיקר תועלת הנקבים כי כפי המרחק שעושה במחוגה בלשון שלמעלה עד הנקב ובין נקב לנקב מצד זה כן עושה מצד השני ועי"כ יוכל ליישר השורות. ומ"שכ ושיהא המרחק וכו' זה כתבתי ג"כ מסברא שגם זה תועלת הנקבים שעושה במחוגה מיהו נראה דבדיעבד שלא היה המרחק שבין שטה לשטה שוה בכל הי"ב שיטין אין לפסול אם כבר התחיל לכתוב אע"פי שעדיין לא ניתן אבל אם עדיין לא התחיל יש ליקח קלף אחר ולעשות השרטוטין כראוי אבל אם עשה השורות כולם או מקצתם עקומות דינו כאלו לא שרטט כלל כפי מה שנתבאר בסי' ס"ד שהרי כל עיקור השרטט אינו אלא כדי שלא יהיה השורות עקומות. ומ"שכ עוד עושה שטה י"ב וכו' כ"כ הב"י בשם הקונטרסים וסיים וכן אנו נוהגין. וכ"כ הש"ע ורמ"א ורמ"י סי' קכ"ה ס"ב ובכל ס"ג אלא ששניתי הלשון קצת לתוס' ביאור. ומבואר בד"מ בשם ס"ג דמה שאותם ב' שורת של חתימת העדם אינם רחבים אלא כמו שורה אחת של הגט היינו משום דכל מה שאנו יכולין לקרב העדים אצל הגט אנו עושים עכ"ל ונראה דבדיעבד שהרחיק חתימת העד הראשון מן הגט כמו הרחקת שאר השורות זה מזה בין שהרחיק כן גם חתימת העד השני מן חתימת עד הראשון או שלא הרחיק חתימתו מן חתימת העד הראשון אלא כחצי מרחק שבין שאר השורות יש להכשיר אפי' אם עדיין לא ניתן ואינו במקום עיגון דהא מדינא יכול להרחיק אפי' לכתחלה חתימת העד הראשון מן הגט כמרחק שאר השורות שבגט זה וזה ומ"שכ שהב' שטות קצרות יהיו כדי סיפוק חתימת שני העדים ולא יותר כן מבואר בס"ג מהרר משה יפה ומ"שכ ואותם ב' שורות קצרות עושה בצד שמאל וכו' כן מבואר בס"ג מהרי"ל ופשוט הוא ומ"שכ וישרוט עוד וכו' כ"כ הב"י בשם הקונטרסים והד"מ בשם ס"ג וכ"כ רמ"א בהגהת ש"ע ורמ"י שם וסיים רמ"א ויהיו שורות הגט שוות לא אחת ארוכה ואחת קצרה. ולשון רמ"י וגם ישרטוט מן הצדדים כדי שיהיו השנות שוות וכו' ונראה דלשון זה מדוקדק יותר שהרי כל עיקר השרטוט שמן הצדדים אינו אלא מטעם זה ומה"ט נראה דבדיעבד אם אחת ארוכה ואחת קצרה אפי' אם לא נגע בשרטוט שבצדדין רק שאחת התחיל סמוך לשרטוט שבצד ימין וסיים סמוך לשרטוט שבצד שמאל ואחת התחיל רחוק קצת מן השרטט שבצד ימין או שסיים רחוק קצת מן השרטט שבצד שמאל או שסיים רחוק קצת ן השרטטו שבצד שואל דינו כאלו לא שרטט מן הצדדים כלל וכפי מה שנתבאר בסי' ס"ז:

יחתוך הקלף שיהא ארכו יותר על רחבו. כ"כ הטור סי' קכ"ה והש"ע בס"ג רמ"א ורמ"י סכ"ט ומבואר כב"י בשם סמ"ג והתרומה שפי' הטעם שיהא כדין ספר ולא יהא נקרא אגרת ומ"שכ בלא הגליון של מטה אע"ג דמסקי רמ"א ורמ"י סי' קכ"ה סי"ג דהיינו עם הגליון שלמטה והוא מדברי הב"י שכתב כן בשם הקונטרסים ושכתבו שכן משמע במקצת פוסקים והוסיף הב"י והכי דייק לשון רבינו וכו' הרי מסיק הב"י אבל הסמ"ק בטופס רבינו ברך כתב וצריך שיהא ארכו יתר על רחבו מן הי"ב שיטן וכ"כ רמ"י דיש מדקדקין לעשות כן וס"ג מהר"י מינץ סי' קי"ז כתב בשם רא"ם שצריך להיות ארכו יתר על רחבו עם העדים ולכן מנהג פשוט. ונראה דמה"ט נהגו להניח ריוח בגט בין שטה לשטה יותר מכדי שטה ולכאורה לאו שפ"ד לעשות כן לכתחלה דהא קי"ל בס"ת תפילין מזוזות דצריך שיהא לכתחלה בין שטה לשטה כמלא שטה. ולכתחלה ראוי לעשות כן בגט כיון דנקרא ספר וביותר היה ראוי לעשות כן בגט כדי שלא יהא שטר הראוי להזדייף בין שטה לשטה ומפני כך נוהגין לעדות הגט כמו שיתבאר בסי' צ"ד אלא וודאי הטעם הוא כדי שיהא הכתב ארכו יתר על רחבו עכ"פ עם העדים. מיהו כראה דאם כבר נכתב הגט ולא היה הכתב עם העדים ארכו יתר על רחבו יש להכשירו אפי' אם עדיין לא ניתן ואינו במקום עיגון אבל אם לא היה ארכה יתר על רחבו אפי' עם הגליון של מטה יש להחמיר בכה"ג ואע"ג דכתב הב"י בשם הסמ"ק על הא שיהא ארכו יתר על רחבו אמנם נהגו שלא להקפיד וכתב עוד ובקנוטרסים כתב ולבי מגמגם איך נהגו שלא להקפיד לכתחלה וכל הספרים כתבו דצריך ונ"ל דטעם דנהגו שלא להקפיד בכתב כמ"ש הר"ם בווי העמודים גבי ס"ת שאין לעשות שעי"כ יקלקל לעשות אותיות קצרות או רחבות שלא כדת עכ"ל ונ"ל דאי מהא לא איריא דא"כ יותר ה"ל להקפיד על שיהי' י"ב שטות כדי שלא יקלקל וכו' אלא הטעם שנהגו שלא להקפיד מפני שהכותבים שיהא ארכו יתר על רחבו הוא מטעם שנקרא ספר ואנן ס"ל דספר לספירת דברים הוא דאתא וכו' עכ"ל ומשמע ג"כ בפשיטות מדברי הקונטרסים הנזכרי' דאעפ"י שכתב דכל הפוסקים כתבו דצריך מ"מ אינו אלא לכתחלה אבל בדיעבד שלא יהא ארכו יתר על רחבו אפי' עם הגליון של מטה יש להקל מ"מ נראה דמאחר שכתבו דלשון צריך וכ"כ הש"ע ורמ"י בס"ג ע"כ אין להקל בדיעבד אלא היכא שכבר ניתן או במקום הדחק אפי' אם עדיין לא ניתן אבל אם עדיין לא ניתן ואינו במקום הדחק יש להחמיר ומ"שכ ונקרא ארכו וכו' כ"כ הטור והש"ע ורמ"י בס"ג וכ"כ הב"י בשם סמ"ק.

תוכן העניינים

ברכת המים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה