אור ברסלב
ברכת המים ברכת המים › ס

ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר

ברכת המים · ס

נט

טוב שיכין הרב שני אנשים שלא יניחו את הבעל לילך מן המקום שהסופר והעדים שם רק יהיה אצלם עד שיכתוב ויחתום הגט ואם רוצה לילך לחוץ ואומר להאנשים שצריך לילך לחוץ כגון לעשות צרכיו וכיוצא בזה מניחין אותו לילך ואם הוא מומר ואומר ועושה כן אז כשהולך לחוץ ילכו אחריו וידאו שלא ימסור מודעא.

טוב שיכין וכו' כתבתי ע"פ מש"כ הש"ע ורמ"י בס"ג סכ"ג טוב שיהי' הבעל אצל הסופר והעדים עד שיכתוב הגט ויחתם וינתן כדי שלא ימסר מודעא. ואע"ג דלכאורה משמע דר"ל כמ"ש מו' מהררל"ס יצוה שיהי' אצל הסופר וכו' מ"מ אין כראה לפרש כן דהא כיון שיש לחוש שמא ימסר מודעי יש לחוש שלא ישמע לציוויו של הרב אלא וודאי ר"ל שיכין הרב מי שיראה שיהי' אצל הסופר וכו' ומש"כ שיכין שני אנשים היינו משום דהכי מסתבר שאין לסמוך בזה על איש אחד וכ"כ הד"מ וז"ל מ"כ בסדר מהרא"י ובסדר מהרי' מרגליות טוב שלא יניחו העדים הבעל להתעלם מעיניהם שלא יוכל לבוא אצל עדים אחרים למסור מודעאי ומ"מ אם אירע שיצא לחוץ ונתעלם אין קפידא ואם צריך לילך לחנן מותר לכתחלה ובמומר יש ליזהר עכ"ל וקרוב לזה כתוב בס"ג מהרר משה יפה מיהו מסתימת דברי הש"ע ורמ"י משמע דאין להקפיד דדווקא עדים החתומים על הגט יראו ע"ז וכן משמע עוד ממ"ש הש"ע ורמ"י בסכ"ב אם רוצים העדים לצאת לחוץ אחר שכתב שם האיש והאשה והזמן צריכים לעשות שום סימן בגט וכו' ועיין מה שאכתוב בסי' ע"א ומש"כ ואם רוצה לילך לחוץ ואומר וכו' כתבתי כן ע"פ מש"כ בשם הד"מ ומהרב משה יפה ומסתמא ר"ל שיאמר להאנשים שצריך לילך לחוץ כגון לעשות צרכיו דאל"כ האיך מניחין אותו לילך לחוץ דלמא יוצא כדי למסור מודעא מיהא כשאומר כן אין לחוש שמא משקר דמ"מ מירתת שמא ילכו אחריו ויראו מה הוא עושה ומש"כ ואם הוא משומד וכו' כתבתי ג"כ ע"פ משכ' בשם הד"מ ומהרב משה יפה דמסתמא אין ר"ל שלא יניחו אותו לילך לחוץ כלל דהא לפעמים לא סגי בלאו הכי כגון לעשות צרכיו וכיוצא בזה אלא ר"ל יש לזהר שילכו האנשים אחריו וכו' ולענין מש"כ בד"מ ומ"מ אם אירע וכו' כל זה אינו מבואר בדברי מהרר משה יפה מיהו ממש"כ גם הוא ז"ל והש"ע ורמ"י טוב וכו' משמע לכאורה דאפי' לכתחלה אין קפידא אלא שטוב הדבר לרווחא דמלתא ואע"ג דמשמע דמקור הדברים ממש"כ רמ"א ורמ"י סי' קל"ד בשם י"א שאם ביטל הגט בין כתיבה לנתינה לא היה מועיל אח"כ ביטל מודעא לגרש באותו הגט ולכן אין מניחין אותו לילך עד שיתן הגט ומשמע דס"ל דיש קפידא בזה נראה דהיינו דווקא באם ידוע שמסר מודעי קודם לכן אלא שביטל אח"כ המודעא אבל אם אין ידוע וודאי אין קפידא אפי' לכתחלה שרי מסיק הטור שם בשם הרא"ש דהמגרש אשתו מרצונו אין כאן חשש אם לא יבטל המודעא וכו' אלא דסיים הטור ומ"מ לכתחלה טוב הוא שיבטל מודעא וכ"כ הש"ע ורמ"י שנהגו כן וסיימו רמ"א ורמ"י ומיהו אם שכח מלבטל כשר מאחר שמגרש מרצונו. וא"כ ודאי במגרש מרצונו וכבר ביטול מודעות אין קפידא אפי' לכתחלה מדינא שלא להניחו לילך אלא שטוב הדבר. מיהו הב"י בסי' קל"ד כתב בשם הקונטרסי' וטוב להשביע הבעל בשבועה חמורה ובחרם שלא ביטל הגט ושלא מסר שום מודעא ושלא אמר שום דבר שיגרום ביטל בגט וזה יעשה סמוך למסירות הגט בשעת ביטול המודעות עכ"ל וכתב עליו הב"י ואיני יודע מה תועלת יש בשבועה דאפי' יתברר שמסר מודעא כשיבטל עכשיו סגי מיהו לדעת הרמב"ם אם יצא בין כתיבה לנתינה שייך להשביע שלא ביטל גוף הגט דאם איתא שביטלו שוב אינו יכול לגרש בו וצריך להכתיב גט אחר עכ"ל ואע"ג דכתב עליו גם שם בד"מ ואין נוהגין בשבועה זו חדא דלא שבקינן לצאת בין כתיבה לנתינה ואף אם יצא אפשר דלא חיישינין כדעת סה"ת דס"ל שלא יכול לבטל שלא בפני הסופר והעדים שצוה להם לכתוב הגט עכ"ל מיהו הש"ע בס"ג סעי' ע"ה כתב ואם יצא הבעל מלפניו בין כתיבה לנתינה ישביעים החכם המסדר וכו' ולא הגיה רמ"א עליו כלום משמע דהכי ס"ל וגם בד"מ סי' קל"ד כתב ואף אם יצא אפשר וכו' משמע דלא פסיקא ליה ויש לחוש להחמיר וגם רמ"י בס"ג סס"ב ומו' מהררל"ס כתבו כדברי הש"ע ומשמע לפ"ז דאם ידוע שביטל הגט או מסר מודעא בין כתיבה לנתינה אינו יכול לגרש בו וצריך להכתיב גט אחר מיהו נראה דבשעת הדחק יש להקל בזה.

תוכן העניינים

ברכת המים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה