ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
ברכת המים · נז
כשמוסר הבעל הדברים הנזכרים לסופר ימסרם ע"י עצמו ולא ע"י שליח.
כשמוסר וכו' כ"כ רמ"א בס"ג סט"ו ומבואר בדבריו דהיינו לכתחלה ורמ"י שם השמיט תיבת לכתחלה וכתב הטעם דכל זה מילי נינהו שהרי לא מקנה לו כלום אלא מצוהו שיכתוב ומילי לא ממסרן לשליח עכ"ל משמע דס"ל שדינו בזה כמו אם אמר לאחרים שיאמרו לסופר ולעדים לכתוב ולחתום שפסק הש"ע סי' ק"ך ס"ד שאם עבר וגירשה עי"כ הוי ספק מגורשת ורמ"י כתב שם הגט פסול וי"א שהיא ספק מגורשת דמספקא להו במילי אי ממסרי לשליח או לא. ולא נהירא דודאי אם אומר להם בעצמו רק שמוסר הדברים הנז' ע"י שליח לא שייך טעם זה אלא דמ"מ כתב כמ"א ממ"ש בד"מ שמ"כ בתיקן שלא ימסרם ע"י שליח וטעמא נראה משום דיש לחוש שמא יאמר לו ג"כ ע"י שליח אבל ודאי אין לחוש בדיעבד.