ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף לב.
חדושים
פרק יש בקדשי מזבח.
גמ' אמר רב הונא קדשי מזבח שהתפיסו כו' (מיימוני פ"ו מה' ערכין). ונראה דמסוגיא זו הוציא הרמב"ם ז"ל לפסוק כחכמים דס"ל דסתם חרמים לכהנים אפי' בקדשי מזבח כיון דאיתותב ר"ה וכמ"ש התוס' דכל הסוגיא אתיא אליבא דרבנן ודלא כמו שתמה בכ"מ עליו. ובערכין הארכתי בזה תראנו משם.
אותן חרמי כהנים ועוד התניא קדשי מזבח כו' כצ"ל. ור"ל דברייתא ראשונה מפרש דהקדש עילוי הוא לב"ה ומחרימין הוא לכהנים.
תוספות ד"ה חרמי כהנים כו' ואפי' למאן דלא מקיש כו' (נוסחא אחרת הי' להם בפירש"י וכפירש"י שלפנינו א"ש) אלא נראה לפרש למורי בדהיה כהן (ור"ל והכל שלו אפי' העילוי) והכא אתיא אפי' כמאן דלא מקיש. עכ"ל. ור"ל דא"ש גם למ"ד זה דאף מאן דלא מקיש וס"ל דבמטלטלי יכול להחרים וקרקעות אינו יכול להחרים כי אחוזת עולם היא להם מ"מ ס"ל דבמטלטלי יכול ליתן לכל כהן שירצה. וכל זה תמצא מבואר בסוגיא דערכין (כ"ח ע"ב) בתוס' ד"ה כמאן דלא מקיש ודלא כפירש"י שם. ודו"ק.
ד"ה והאמר עולא כו' וכ"ש לחרמי כהנים כו' דא"כ תיקשי מתניתין דלעיל דאמר מקדישין כו' (ע"ב) עד שישומו אותה ומתחייב דמי שומא כו' כצ"ל ור"ל אע"פ שאינו נותן הדמים קודם השחיטה רק השומא תהיה קודם ק"ל:
בא"ד ואמאי הרי איכא איסורא כו' ועוד מצא רבי כו' דאמר המתפיס עולות לב"ה לא אמר כו' כצ"ל. ונראה דהשתא נוכל לפרש עיכוב גזברים שמעכבים עד שיפדו אותם בדמים לב"ה אלא דבע"כ המקשן מיתיבי דלקמן לא ס"ל כן לעולם אלא כפירוש קמא של התוס'. ודו"ק:
הגהות
גמ' חלב המוקדשין וביצי תורין כדתניא כו' וביצי תורין כו' כצ"ל:
אחד קדשי מזבח כו' (מיימוני פ"ד מה' תמורה).
ואם מתו יקברו כו' (מיימוני פ"ה מה' ערכין)
אמר לך רב הונא כי שיירה אהדא שיירה כו' שהתפיסן לב"ה מה שעשה עשוי כו':
תנן מקדיש אותו הקדש עילוי לב"ה ומחרימין לחרמי כהן לא אידי כו' כצ"ל:
ועוד התניא להדיא כו' קדשים ק"ל:
רש"י ד"ה חלב כו' נקיט תורים כו' ולא תורים כו' כצ"ל:
ד"ה חמור כו' דאע"ג דטמא הוא כו' כצ"ל:
ד"ה הקדש עילוי כו' לב"ה ואם נדבה כו' יתן לב"ה הד"א והס"ד:
ד"ה ומחרימין כו' כמו שפירשתי הס"ד:
ד"ה אם מתו כו' לא נפדו יקברו כו' כצ"ל:
ד"ה יפדו כו' טעמא בגמ'. הס"ד:
ד"ה גמ' לא עשה כו' כצ"ל:
ד"ה אהדא שייריה כו' מיעטא קרא הס"ד:
ד"ה ונתנייה כו' לא עשה כלום הס"ד:
ד"ה תרתי כו' משתי קדושות הס"ד:
ד"ה מאי לאו כו' לכהנים העילוי. הס"ד:
תוספות ד"ה ואפי' למ"ד כו' דשמא היינו זעירי כו' כצ"ל: