ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כח.
הגהות
פרק כל האסורין.
גמ' (מיימוני פ"ג ופ"ד מה' איסורי מזבח)
צריכי דאי אשמעינן התם דלהדיוט אבל לגבוה אימא לא נפסדינהו לכולהו ואי אשמעינן הכא דלגבוה כו' כצ"ל. וכ"ה בזבחים וגם שם יש ט"ס ושם הגהתי בס"ד ע"ש:
רש"י ד"ה כל האסורים כו' כל הזבחים שנתערבו כו' דאמר לא יקרב הד"א והס"ד:
ד"ה גמ' וקשיא לן כו' כצ"ל:
ד"ה ובזבחים פי' תו ואי כו' כצ"ל:
ד"ה חדא בחולין כו' כל הזבחים הס"ד:
ד"ה אבל הכא כו' בתמורה תנא אוסרים כו' הד"א:
ד"ה ובשר בחלב כו' כל הבשר הס"ד:
ד"ה ומ"ש התם כו' עד אסורים לגבוה נראה שהיא איזה גי' אחרינא בספרי רש"י בש"ס ולא ידעתי לכוונה:
ד"ה מן הבהמה כו' כצ"ל:
ד"ה חורש בשור כו' אחרי כן הס"ד:
ד"ה טול כו' מהאי טעמא כצ"ל:
ד"ה ע"פ ע"א כו' אי לאו קרא. הס"ד:
ד"ה אני כו' צריך קרא. הס"ד:
ד"ה הודאה כו' אחר פוסלתו כו' הד"א:
תוספות ד"ה אבל הכא כו' ואי אשמעינן הכא הוה אמינא כו' כצ"ל:
ד"ה והרובע כו' אי מהתם מי קתני כו' לאשמעינן תקנתא. הס"ד. ומ"ש בספרים והכל משני להו לעלמא לא ידעתי להגיהו ולפרשו: