ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כו: · חדושים
תוספות ד"ה ש"מ מדר"י כו' ולא נהירא שהרי כו' וא"כ מאי קמ"ל ר"י כו' וש"מ דחוי מעיקרו הוי כו' דאין דחי' אלא היכא דאחזי מעיקרא וא"כ כו' זמן לא איחזי כו' וי"ל דס"ל למקשה (ובזבחים (י"ב ע"א) תירץ בע"א ע"ש מ"ש בס"ד) דטעמא דר"ש כו' ומשו"ה פריך מר"ש אההיא כו' משום דמסתבר לי' מר' אליעזר דטעמי' דר"ש משום דאזיל לטעמי'. עכ"ל. כצ"ל. ור"ל א"כ שפיר הבין דפריך אר' אושעיא אפי' מרבנן דר"ש משא"כ מר"א ורבנן דידי' לא שמעינן כלום דטעמייהו משום מיגו אלא משום אי בע"ח נדחים או לא וא"כ אדמותיב מר"א ליסייעי' מת"ק וכאן באו דבריהם בדקדוק. ועיין בתוס' דקידושין פ"ק דבריהם אינם מובנים לי שכתבו דלא פריך מר"א דיחידאה הוא א"כ האיך פריך מר"ש שהוא ג"כ יחידאה. וצל"ע:
סליק פירקא.