אור ברסלב

ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף יט.

דף יח:

חדושים

רש"י ד"ה א"ה לפלוג נמי כו' נימא ר"א הוא עצמו יקרב דהולד עצמו יקרב שלמים. עכ"ל. בדברי התוס' משמע דלחד לישנא מפרש רש"י דיקרב הולד לפסח ומיהו משמע דהאי גי' ללישנא אחרינא ברש"י ודחו דבריו בסוף ד"ה אי הכי השני ועכ"פ תבין מתוך דבריהם הא דלא רצה לפרש בלשון זה אפסח גופא ודו"ק:

תוספות ד"ה אביי אומר כו' שהרי אם לא נעקרה מקדושתה כו' משום דאם כו' א"כ ידחה אמה (ר"ל ולעולה לא קרבה דהא הופרשה תחלה לאשם) כמ"ש לעיל בלשון השני של רש"י ק"ל:

הגהות

גמ' והתניא המפריש נקבה לפסחו ירעה עד כו' כצ"ל (מיימוני פ"ד מה' תמורה)

נשתיירה אחה"פ כו' ויביא בדמיה שלמים ילדה ירעה כו' ויביא בדמיה שלמים ר"א אומר כו' כנ"ל להגיה

ופליגי אביי אמר לא פליגי מידי דגמירי למקום שהמותר הולך הולד הולך לאחר כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה אבל ולד כו' על אמו הקדש כו' עולה הוא ולא דמיו לשון ירושלמי כו' מהדר וכליל לאישים כו' כולד עולה כצ"ל. והס"ד:

ד"ה אבל לרבנן כו' ר"א היא הס"ד:

ד"ה איכא שם כו' העוף ועוד דמיה כו' אשם קריבה כעולה כו' כצ"ל:

ד"ה ילדה אחה"פ. הס"ד נ"ל:

[ברכת הזבח: ד"ה] שאני אחה"פ כו' יכולה ליקרב נקיבה (ר"ל אפי' [ברכת הזבח: לר"ש] ק"ל):

ד"ה אביי אמר כו' למקום שהמותר הולך כו' כצ"ל:

ד"ה וגבי פסח כו' חזי לשלמים לכתחלה כו' חזי למידי אלא אזיל כו' הד"א:

ד"ה היא וולדותי' כו' כדקתני לעיל. הס"ד:

תוספות אלא בדמפריש כו' עולה עלה דאמו לא הוא כו' כצ"ל:

ד"ה א"ה כו' דשם עולת העוף על כו':

ד"ה א"ה כו' וא"ת מאי אי הכי איכא כו' וי"ל דה"פ אא"ב בלאו כו' להקריב רק פסח א' לפיכך כו' ולא כפירש"י שפי' ניפלוג כו' קרבה שלמים שלא בי"ד כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה