ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יז. · הגהות
גמ' אמר חזקיה כסבור שהוא מותר כו' (מיימוני שם)
גבי קדשים לא לקי (מיימוני פ"א מה' איסורי מזבח):
ר' יוחנן אמר באומר כו' נאכלים בלא פדיון לא לקי גבי תמורה לקי כצ"ל:
ר"א אומר הכלאים כו' לא קדושין בתמורה (מיימוני פ"ג מה' איסורי מזבח ופ"א מה' תמורה):
אלא אימא עושה קדושה למיתה כסבור כו' ור' אושעיא אומר אינה אלא במקדיש עצים כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה גבי קדשים כו' במזיד והתראה. הס"ד:
ד"ה גבי קדשים כו' לא לקי דהא לא כו' הד"א:
ד"ה תצא זו כו' היא לא נפקא כו' סבר דמותר כצ"ל והס"ד:
ד"ה ונכנס והקדיש כו' וג' תיבות לא אמר יותר נ"ל למוחקם:
ד"ה ולא מקדישין כו' ור"מ מפרש כו' שאין מקדישים הס"ד:
ד"ה אבל כלאים כו' קודם שנתעברה כו' כצ"ל:
ד"ה ואליבא דר"י עבדי תמורה ולא נחתא כו' נטרפה במקדיש ולד כו' הד"א:
ד"ה פסול הגוף כו' אבל מום פסול חסרון בעלמא הוא כצ"ל והס"ד:
ד"ה והלא שרוע כו' ברע הכי פי' רבי הס"ד וכצ"ל:
ד"ה כמקדיש עצים וגפרית ונפדים לאכול לכלבים כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה אכנוס לבית זה כו' בהמה זו תמורה מיד וזו תהי' קדושה מדעתי' ונכנס בה והמיר והקדיש שלא כו' נ"ל:
סליק פירקא.