ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יב.
הגהות
גמ' היא חולין וולדה שלמים כו' (מיימוני פי"ח מה' מע"ק)
ל"א א"ל כו' כצ"ל:
אין המדומע כו' (מיימוני פי"ג מה' תמורה)
ואין תמורה עושה תמורה כו' (מיימוני פ"א מה' תמורה).
אמרו לו הקדש כו' כצ"ל:
דתנן סאה של תרומה כו' (תרומות פ"ה מ"ו).
דתנן שאור של חולין כו' (מיימוני פט"ז מה' מאכלות אסורות).
מקוה שיש בו כו' (מיימוני פ"ז מה' מקואות):
רש"י ואין המחמץ כו' אין בו אלא כדי לחמץ כו' כצ"ל:
ד"ה מדמעת כו' סאה זו כולן אסורין הד"א והס"ד:
תוספות ד"ה אין המדומע כו' אע"ג דאין בראשונה כדי לבטל כו' וה"ה דמילתא דר"א הויא אפי' יש בראשונה מאה כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה ואין המחמץ כו' דסבר זוז"ג אסור (ר"ל ר"א סבר):
ד"ה ואין המים כו' דתנן כו' שהשאיבה כו' כשר אלא אמר ר"פ כו' כן פירש"י והקשה הר"ש כו' לא מצינו (בע"ב) ועוד כו' ועל מעלת המערה אם רוב מן הכשר כשר ואם רוב מן הפסול פסול אימתי כו' עד שלא יגיעו למקוה והשתא כו' ושפיר הוי הך מילתא דרבין כראב"י כו' (וכן לרבנן דבהא ס"ל דל"פ ר"א ורבנן וכולהו ס"ל דטהורה בצירוף ברבייה והמשכה ורבין אתי ככו"ע דלא כפירש"י ודו"ק) ואיצטרופי מצטרפי למ' סאה דתניא כו' ומילתא דרבין אלא כו' דמילתא דרבין כו' וההיא דתענית לא קשה מידי כו' כצ"ל נ"ל: