ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף טז:
חדושים
רש"י ד"ה ומקדישין איברין ועוברין כו' מיירי בולדות קדשים דעובר לא קדיש לבר פדא. ע"ל (ד' י' י"א) אכן לר"י דקיי"ל כוותי' וכ"ש לפי המסקנא אינו מוכרח דס"ל דעובר קדיש ואיברים אתיא נמי כר"י או כר' יהודא ומ"מ מ"ש רש"י דהטעם דדריש בהמה כו' אאיברים קאי וכמ"ש רש"י להדיא לעיל ודלא כמו שהבין בעל תוי"ט ע"ש דליתא וק"ל:
הגהות
גמ' וכי דנין אפשר משאי אפשר אמר ר"ל כו' כצ"ל: ול"ג ר"ש בחד כו' כ"א במס' הוריות גרסינן לה רש"י
שהקדושה חלה(:) עליה בבעלת מום קבוע כו' (מיימוני פ"ג מה' תמורה):
רש"י ד"ה ארבע ניתן כו' מסיני דמתות ולא חמשה או ביחיד כו' הא לא מתרמי בצבור אלא שתים כו' הוי אלא ביחיד. הס"ד:
ד"ה אחת ניתנה כו':
ד"ה וליחזי בהי סידרא כו' המתה לא היתה יכולה להיות אלא כו' כצ"ל:
ד"ה שתי שבתות כו' והיינו טעמא דר"ש ורבנן אי כו' (ר"ל לר"י) דליתי' בצבור ליתי'י כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה וכי דנין כו' אלא ע"כ ילמוד סתום כו' כצ"ל: