ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף טו.
חדושים
תוס' ד"ה ושלשים ושש כו' ושנה של שיטה דכתיב כו' וישובו מקץ תשעה חדשים ועוד שנה שתיקן משמרות כו' ויש ספרים דגרסי שלשים ושבע שמלך דוד כו' וגם צ"ל ששנת עשר לשמואל כו' (כצ"ל נ"ל) וצ"ל לגי' זו דשלשים ושבע אתיא לפ"ז גמרא דידן דלא כסדר עולם הנ"ל דלא מלך אחר המרד כ"א ד' שנים ובאמת המעיין בסדר עולם לא נמצא לשון דחמש שנין אלא מלשון התוס' הוא ע"ש ובילקוט שמואל (דף כ"ב ע"ד):
בא"ד ולפי דבריו לא מצינו מ' שנה מששאלו מלך כו' (ובמס' נזיר תירץ דמקץ ארבעים שנה לאו דוקא אלא תחלת ארבעים שנה קרי נמי מקץ ע"ש) עד שמרד אבשלום. וי"מ למנות י"ג כו' נמצא דשררותו של שמואל התחילה כשהי' בן ל"ט ונמשכה י"ג שנה הס"ד וכצ"ל נ"ל:
הגהות
גמ' חטאת היחיד שכפרו בעליה כו' (מיימוני פ"ד מה' פ"ה)
אלא לעולם לא תיפוך כו' כאן באבודה בשעת כפרה ואב"א כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה עשר שנים כו' למלכות דוד והגירסא שנית הד"א:
ד"ה אינה מתה כו' המתות הללמ"מ כו'. כצ"ל:
ד"ה אמר ר"ש כו' בעלים ושעברה שנתה כו' חטאת ותמורת חטאת כו' עושה תמורה ושמתו הד"א:
ד"ה יביאנה כו' תמימה יביאנה כצ"ל:
ד"ה רש"א כו' בעלים היא הס"ד:
ד"ה והאר"י כו' וכ"ש יחיד הס"ד:
ד"ה והאמר ר"ש כו' גבי יחיד חמשה כו' הד"א:
ד"ה אידי ואידי כו' במשנה אבודה כו' הד"א:
ד"ה ומי כו' אמתניתין פריך. כצ"ל: