ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ב: · חדושים
גמ' אשה נמי כי עבדא לא לקיא קמ"ל. מכאן מוכיח בס' ל"מ דאשה לוקה בתמורה ודלא כמשמעות הכ"מ שם דנראה מדבריו דתמורה עבדא אבל לא לקיא ולפי משמעות ל' רש"י ז"ל משמע דה"ג אשה נמי לא עבדא תמורה קמ"ל ולפיכך כ' רש"י בל' ראשון דה"ג אבל בלשון שני לא גרסי' לא לקיא וא"כ דינה כמו דעושה תמורה ומתפיסין בתמורה אבל לא לקיא כיון דאינו עונש ששוה בכל וזו טעם של הרמב"ם אליבא סברת הכ"מ. נ"ל:
עכו"ם מהו שימיר מי אמרינן כו'. הקשה א' מהבחורים הא אמרינן לעיל דילפינן תחלת הקדש מסוף הקדש ובסוף הקדש קיי"ל דקרבנו של עכו"ם אין טעון סמיכה כמ"ש רש"י לעיל בשם ת"כ בנ"י סומכין ואין הנכרים סומכין וא"כ נילף גם תחלת הקדש דאינו ממיר ולק"מ דודאי ניחא יותר ללמוד תמורה שהיא תחלת הקדש שלו מתחלת הקדש שלו משא"כ לעיל איירי בקרבן שאינו הקדש שלו ולא שייך ללמוד מהקדש שלו כ"א מסוף הקדש של אביו לענין סמיכה וניחא טפי ללמוד יורש מיורש מה שיש ללמוד הקדש מסוף הקדש. ודו"ק נ"ל:
רש"י ד"ה אקדושי לא מקדיש כו' אמורי מימר בתמיה כי היכי דלילקי שהגיע כו' אינו מדוקדק דהאיבעיא לא קאי דלילקי דהא קטן הוא אלא אי תמורתו תמורה. ק"ל. עד י"ג שנה הס"ד: