ברכת הזבח על ערכין· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כט.
חדושים
גמ' אמר רב הלכה כר' יהודא בן בתירא כו'. דע שהרמב"ם ז"ל (בפ"ו מה' ערכי' דין א') פסק כחכמים דמתני' דסתם חרמים לכהנים. והניח הרב הכ"מ בצ"ע דהא פסק הרב הלכה כר' יהודא בן בתירא וע"ש עוד ובאמת היא קושיא עצומה. ונראה דהרב ז"ל פסק כסתם מתני' דתמורה (ל"ב ע"א) דס"ל כחכמים דמתני' דאיתא התם דקדשי מזבח מקדישים אותם הקדש עילוי ומחרימין אותן ומפרש בברייתא שם דהיינו לכהנים ואפי' ר"ה התם ס"ל דסתם חרמים לכהנים אלא דחרמי עילוי קדשי מזבח ס"ל שהן לבדק הבית ואיתותב שם מב' ברייתות ומסיק עולא דאפי' חרמי מזבח לכהנים מריבויא דוכל חרם וגם התוס' כתבו שם דהסוגיא כולה אתיא כרבנן דהכא ע"ש. וא"כ כיון דסתם מתני' ור"ה ועולא וב' ברייתות דס"ל כרבנן דמתני' פסק הרמב"ם כוותייהו ודלא כרב ור' יהודא דכאן. וזה ברור לענ"ד וכ"פ בסמ"ג עשין סי' קל"ב ע"ש כנ"ל. אכן יש לדקדק אהסמ"ג שכתב הלכה כדברי האומר סתם חרמים לכהנים שכך פסקו רב ועולא בפ' המקדיש ואין הלכה כר"י דאמר סתם חרמים לב"ה כו' עכ"ל. ופשט הסוגיא מבוארת דרב ס"ל כר"י ב"ב ומאי דאפיך דסתם חרמים לב"ה. והנלע"ד דהסמ"ג ס"ל דה"פ הסוגיא אמר רב הלכה כריב"ב וקס"ד כר"י דמתני' ופריך והיכי שביק דברי חכמים ופסק כר"י ומשני דרב תני בברייתא איפכא דרבנן ס"ל כר"י דמתני' ולכך פסק כר"י דמתני'. ופריך האיך שבק לחכמים דמתני' ופסק כחכמים דברייתא ומשני דרב במתני' נמי תנא איפכא וקס"ד דמתני' נישנית בטעות אלא צ"ל דוקא איפכא ולכך הקשה א"כ הו"ל לפסוק כרבנן דמתני' וברייתא ומסיק דלמאי דאפכיתו ותניתו א"כ איכא ב' נוסחאות במתני' דידן דאתם תניתו דר"י סובר לבדק הבית ורבנן ס"ל לכהנים ואני קבלתי איפכא ואני רוצה לפסוק כחכמים דתניתו לכהנים בע"כ אני מוכרח לומר בלשוני הלכה כריב"ב וא"כ כוונתי לר"י דברייתא דאי לר"י דמתני' כיון שיש שם חילוף גירסאות לא נדע כאיזה ר"י או כר"י כמו שאני שונה או כר"י שאתם שונים משמו. אבל בברייתא ליכא חילוף גי' ור"י סבר לכהנים כוונתי לאותו ר"י ולהכי נמי לא אוכל לומר הלכה כרבנן מפני חילוף גירסאות שבמתני' וא"כ יסברו דלחכמים דברייתא כוונתי ואני רוצה לפסוק כר"י שבברייתא וכחכמים דמתני' למאי דאפכיתו ואפשר שהיה כתוב להדיא בספרי הסמ"ג בש"ס למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כריב"ב דברייתא כנ"ל בישוב דברי הסמ"ג ודו"ק. אפס כזו הסוגיא מצינו במס' ב"ק פ' הגוזל קמא בהא בעבדים א"ל הרי שלך לפניך ושם א"א לפרש כך לפי פסק הרי"ף ורמב"ם והרא"ש ז"ל ע"ש. אם לא שגרס להדיא כאן כמ"ש וצ"ע:
סליק פירקא
הגהות
גמ' כמאן כשמואל דאמר הקדש שוה מנה כו' (מיימוני פ"ח מה' ערכין)
אין עבד עברי נוהג כו' (גז"ש)
ורבנן אל תקדיש כו' (מיימוני פ"ד מה' תמורה):
רש"י ד"ה הרי הן כו' תיבת גמ' יש למחוק:
ד"ה בשלמא רבנן כו' א"כ כו' חרם כו' הס"ד:
ד"ה שהקדיש' כו':
ד"ה בזמן הזה כו' איסורא הוא דרביעא כו' כצ"ל:
ד"ה מתני' כתוב אחד אומר כו' כצ"ל:
סליק פירקא