ברכת הזבח על ערכין· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כה.
חדושים
גמ' יוצאת לכהנים ביובל כו' והרמב"ם גרס אינה יוצאה כו' והכי א"ש דלגירסא זו אין אנו צריכין למ"ש התוס' לקמן (כ"ו ד"ה אילימא כו') ודוק. נ"ל:
רש"י ד"ה וליקדשו הנך נקעים כו' הא אינהו נמי הכי מיפרקי עכ"ל. דע שהרמב"ם ז"ל כתב שם פ"ד דין י"ד וז"ל. היו שם מקומות נמוכות עשרה או יותר ואין בהם מים נמדדים בפ"ע ומחשבין להן מה שראוי להן. עכ"ל. וכתב עליו הר"א ז"ל איני יודע מה הם בפ"ע שהרי נמדדין עמה לפי' הגמ'. עכ"ל. פשוט שדעתו כדעת רש"י ז"ל ואין נפקותא שיחשבו בפ"ע אלא נמדדין עמה. והרב הכ"מ כתב ואיני יודע היכן ראה בגמ' דנמדדין עמה דהא כי סד"א דמיירי כשאין בהם מים אקשי וליקדשו באנפי נפשייהו משמע דאי הוה אמר דקדשו באנפי נפשייהו הוי ניחא ליה וכי שני ליה דמתניתין במלאים מים משמע דכי אינם מלאים מים קדשו באנפי נפשייהו ונפקותא כו' היינו ודאי שמחשבים מה שראוי להם שדבר פשוט שאינם שוים כמו שאר השדה וכו' עד כאן לשונו: ואני לא אבין דבריו דהא פריך והתניא כו' אין לי אלא כו' ת"ל שדה מ"מ. מבואר להדיא דדינן שוה לשאר שדה ותמיהת הר"א עדיין קיימת על רבינו. אכן מצאתי ברש"י בקידושין (ס"א ע"א) ומשם תראה דדברי הרמב"ם הם נכונים דאתי לאשמעינן דאין מודדין המדרון שבהם אלא קרקעית הקרקע בפ"ע ונפדית לפי ערך משא"כ אם היה נמדד עם שאר הקרקע הי' נמדד גם המדרון. וכ"כ גם התוס' לשם ע"ש וא"כ אין השגת הר"א ז"ל השגה על הרמב"ם ואם כוונת הכ"מ היה ג"כ לזה היה לו לבאר ולא לסתום גם אין פשט לשונו מורה ע"ז נ"ל. ומ"מ דברי רש"י סותרים זא"ז דבקידושין פי' שיש נפ"מ וכאן פירש דאין נפקותא ומצינו בכמה דוכתי שפירש פירושים חלוקים וסותרין זא"ז:
הגהות
גמ' היכי דמי כגון דאקדשיה בפלגא דמ"ח כו' עיין מ"ש הראב"ד בהשגה דלשם:
המקדיש שדהו כו' (מיימוני פ"ז מה' ערכין)
וחצי לתך סאה ותרקב וחצי תרקב ת"ל כו' כצ"ל כי חצי סאה הוא תרקב וא"כ הוא כפל לשון וכ"ה ר"פ בית כור וק"ל:
הקדישה וגאלה כו (גז"ש):
רש"י ד"ה וה"ד דאקדשה בפלגא דמ"ח דאי כו' כצ"ל:
ד"ה ולא בזרע כו' בינונית. הס"ד:
ד"ה מעובה כו':