ברכת הזבח על ערכין· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כא.
חדושים
גמ' הקדישו הדר בו כו' (מיימוני פ"ו מה' ערכין דין ל') וז"ל הרב שם המשכיר בית לחבירו וחזר והקדישו ה"ז קדש ופקעה השכירות ואם דר בה השוכר מעל. עכ"ל: ומשמעות הלשון משמע שהקדיש בית בנוי ואפ"ה מעל השוכר והיינו כרב דס"ל כן במעילה והביאו התוס' ד"ה כי דייר כו' דהך סוגיא דהכא כרב וצל"ע דבה' מעילה דין ה' כתב הרב וכן המקדיש בית בנוי הדר בו לא מעל כו' וכר"ל דהתם ודלא כרב והכ"מ ז"ל לא הרגיש בזה ועוד אדקדק בזה על דברי הכ"מ ז"ל שם בגמ' דמעילה בס"ד ע"ש:
תוספות ד"ה ה"ק כו' ובתוספתא תניא כו' עמד השוכר כו' עד שתצאו מרשותו ומעלה שכר להקדש כו' (לשון זה צריך ישוב לפי' התוס' דלעיל. ודו"ק) וי"ל דהא דתניא בתוספתא כו' ולפי"ז מתורצת ג"כ התמיהה דלעיל וכך תירץ הר"ן בשם י"א בנדרים ר"פ השותפין ע"ש בדף מ"ו שהאריך בזה:
בא"ד וה"נ איתא בירושלמי כו' המשכיר בית כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה הכי גרסינן כיון כו' שהרי חבירו הקדיש כו' אבל אין לפרש כיון שמעל נפיק הבית לחולין וכפירש"י וקאמר לו ר"מ אמר על ההוא דתניא כו' (כצ"ל והשאר יש למחוק נ"ל ודו"ק) דמהאי טעמא חשבינן שאר כלי שרת קדוה"ג כצ"ל והס"ד ור"ל אבל לא קרדום שעושין על ידו כלי שרת ק"ל:
סליק פירקא
הגהות
גמ' חייבי ערכין כו' (מיימוני פ"ג מה' ערכין)
חטאות ואשמות כו' (מיימוני פי"ד מה' מע"ק)
עולה צריכה דעת כו' (שם):
רש"י ד"ה הקדישו כו' בו הקדישו. הס"ד:
ד"ה ונ"ל דל"ג שכר וה"ג כו' הד"א ור"ל דל"ג כיון דמעל ביה שיפיק שכר לחולין ל"ג שכר כו':
תוספות ד"ה כי דייר כו':