ברכת הזבח על ערכין· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כ.
חדושים
פרק האומר משקלי
תוספות ד"ה ואין נידונין כו' בערכין וקשה שהרי הקשנו כו' כצ"ל. ודע שמ"ש בגמ' הב"ע כשעמד בדין. הנה לפי מה דקיי"ל דמלוה ע"פ גובה מן היורשים דשיעבודא דאורייתא תו לא איצטריך לפרושי כשעמד בדין לא לעורך ולא לנערך ומכאן השיג הר"א ז"ל על הרמב"ם והכ"מ ז"ל כתב כיון דחזינן במתני' דלקמן מוקי גמרא כשעמד בדין משמע דבלא"ה קים ליה להגמרא דאם לא עמד בדין פטורים וע"כ כו' עכ"ל. ושותא דהרב לא ידענא דתלי תניא בדלא תניא דהא לקמן נמי מוקמינן בשעמד מכח האי דיוקא דש"מ דבעל פה גובה מן היורשין וכדמשמע מלשון רש"י לקמן וא"כ הדרא קושית הר"א ז"ל לדוכתה וצ"ע ודו"ק:
הגהות
גמ' חומר בערכין כו' (מיימוני פ"א מה' ערכין).
ערך ידי כו' (שם פ"ב):
רש"י ד"ה פשוט כו' בעיות. הס"ד:
ד"ה שאין כו':
ד"ה ערך חציי כו' כבידי דהוי כו' הד"א:
ד"ה ל"ש כו' וכ"ש כולו. הס"ד:
ד"ה אפילו כו':
ד"ה סברי לה כו' פליג בכולו. הס"ד:
תוספות ד"ה ת"ר חומר כו':