ברכת הזבח על ערכין· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יח:
חדושים
תוספות ד"ה איבעית אימא כו' דיליף ראש מרגל. ולא נמצא בספרים שום תירוץ על קושיא זו ול"נ דכאן קאי אבין האצבעות וכף הרגל דאינם מעכבים בפריחת כולו וטהור כמ"ש הרמב"ם (בפ"י מה' טומאת צרעת ופ"ז) ע"ש אבל גב הרגל ודאי דמעכבת והיא הגז"ש באיזהו מקומן נ"ל:
ד"ה ופדויו כו' חפשנו כו'. כבר כתבתי דלפירש"י א"ש דגרס וכתיב גבי לויים חדש ומעלה וכ"כ הרב הכ"מ ק"ל:
ד"ה שנתו כו' וי"מ דאין אנו כו' כ"א מיום הרצאה כו' (ור"ל דמיירי שר"ה הוא יום ח' שלו. ק"ל) ואי אזלינן כו' לא תמצא כו' שהרי לעולם הוא בן שנתו אלא ש"מ כו' (כצ"ל) ור"ל דאין לומר דילמא גם התוס' בהרצאה איירי דא"כ כיון דכל יום ראוי להרצאה תו לא משכחת שיהי' בן שנה בשעת שחיטה ובשעת זריקה והוי שנה שניה דהא כולה הרצאה הוי יום א'. ודו"ק:
בא"ד ואומר מורי הר"ש כו' בפרק בתרא (ל"א ע"א) והחזקוני פ' פנחס לא ראה כלל כל דברי תוס' הללו ע"ש וביותר דה"ל להקשות קושיא זו בשם הר"ר אלחנן בעל התוס' ע"ש:
סליק פירקא
הגהות
גמ' רבי אומר א"צ ראשון וראשון בכלל כו' חמש שנים תו מבן חודש ועד בן כ' ל"ל כו' כצ"ל:
נאמר כאן למעלה ונאמר להלן חדש ומעלה מה כו' כצ"ל לפי גי' רש"י ול"ג ופדויו כו' והתוס' גי' מוטעית הי' לפניהם ק"ל.
שתי שנים שבשדה אחוזה כו' (מיימוני פי"א מה' שמטה ויובל)
אמר רב לערכין (מיימוני פ"א מה' ערכין):
רש"י ד"ה מה התם כו' חד יומא הס"ד:
ד"ה גז"ש כו':
ד"ה שני תבואות כיון דכתיב שני שני תבואות במשמע תבואות כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה במספר שני כו' דהו"ל למיכתב תבואה משמע שתבואה א' כו' פי' וכשיבא תשרי כו' כצ"ל: