ברכת הזבח על ערכין· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יד:
חדושים
גמ' אמר מר כו' אמאי וליקדשו אגב ארעייהו כו'. יש לדקדק למה לא הקשה כן אברייתא דלעיל (ע"א) דקתני ולא עוד אלא אפי' הקדיש אילנותיו כו' כשהוא פודה האילנות פודה בשוייהן. (וצ"ל דברייתא דלעיל ס"ל כמ"ד בעין רעה מקדיש ולא מקדיש כ"א קרקע אבל נהרדעי ס"ל דקדיש קרקע. שוב ראיתי להתוס' פרק ח"ה (ל"ח ע"א) שכתבו כן וע"ש. ומ"מ נראה מוכח דאם הקדיש גם הקרקע בפי' ה"ז פודה אגב ארעא ודלא כר"ה דלעיל וזה א' מן ההשגות שמשיג הר"א ז"ל על הרמב"ם שפסק כר"ה וע"ש וצ"ע:
הגהות
גמ' אמר ר"פ הקדיש טרשין כו' (מיימוני פי"א מה' שמטה ויובל)
בשור המועד שהמית כו' (מיימוני פי"א מה' נזקי ממון).
באונס ומפתה כו' (מיימוני פ"ב מה' נערה בתולה):
רש"י ד"ה אי משום כו' ר"מ הס"ד:
ד"ה בתר כו':
ד"ה נאמר כאן כו' בשדה אחוזה הס"ד:
תוספות ד"ה איבעיא להו כו' בעלמא אפי' בג"ש הס"ד:
ד"ה במועד אין כו':