ברכת הזבח על ערכין· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יג.
חדושים
תוספות ד"ה שאפי' משמרתו כו' בשנייה מי הואי כי כ"ד היו אלו נגד המשמרות שלא עלו שחולקות כו' (כנ"ל להגיה) וכוונתם דאף שעלה יהויריב אח"כ לא היה נקרא המשמר על שמו כ"א על א' מכ"ד שעלו. וק"ל:
ד"ה כלב כמה הוי כו' דוקא היה כלב בן ארבעים כו' (ר"ל התחלת מ' שנה ול"ט שהיו במדבר עולה ע"ח. ק"ל) שמא התחיל שנת הארבעים ואחד שלו ובשילוח כו' כצ"ל. ועיין במ"ש בס"ד בסוף זבחים בזה:
סליק פירקא
הגהות
גמ' וכן פשחור וכן אימר כו' כצ"ל:
גופא י"ז יובלות כו' (מיימוני פ"י מה' שמיטה ויובל)
שבע שכבשו כו' כל זה איתא בזבחים (דף קי"ח) ע"ש:
אין פוחתין מששה כו' (מיימוני פ"א מה' תמידין)
אין פוחתין מב' חצוצרות (מיימוני פ"ג מה' כלי המקדש):
רש"י ד"ה ושיציאה כו' התחיל למנות. הס"ד:
ד"ה בר כו':
ד"ה והצלצל כו' שם ולא יותר כו' כצ"ל:
ד"ה קס"ד כו' מזומנים הס"ד:
ד"ה בעלמא כו':
תוספות ד"ה הוקשית כו' למאי דפירשתי דכי כו' דבבל קודם דסליק עזרא נמי היו כו' (כנ"ל להגיה ע"ש) בעוד ישראל על אדמתם כו' (ר"ל שבט יהודא):
ד"ה מאי כדי לשבת כו' עד במסקנא דקאמר התם אמר רבינא כו' כך היא גי' התוס' לשם ע"ש:
בא"ד צפרא דחד בשבתא כו' הראשון יבקרו התמיד כו' שחיטתו של ה' בשבת כו' צפרא דחד בשבתא כו' כצ"ל: