ברכת הזבח על ערכין· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ז:
חדושים
גמ' [האשה שנהרגה כו' ואמאי איסורי הנאה נינהו (מיימוני שם ופי"ד מה' אבל):] אמר רב בפאה כו' ופסק כר"נ דשער המת מותר בהנאה ובשו"ת הרשב"א סי' ש"ל האריך להשיב ע"ז והסכים לדעת הרמב"ן וטויו"ד סי' שמ"א וברש"י שלפנינו ד"ה אלא אמר ר"נ כו' יש ט"ס במ"ש והלכתא כל דמחובר בה כו' וכצ"ל והלכך כל כו'. והתוס' בב"ק (י' ע"א) פסקו כהרמב"ם ע"ש:
סליק פירקא
פרק אין נערכין
תוספות ד"ה אין נערכין כו' חוץ מסלע אחד מגלגלין כו' עכ"ל. נראה כגון שבשעת הערך הי' עשיר ונתן מ"ט ואח"כ העני צריך ליתן גם הסלע הנ' כדאמרינן לקמן פ' השג יד. א"נ כגון שהיו לו ה' והעריכו הכהן ונתן ד' והעשיר נותן כל הנ' כדאיתא בגמ' וזה נ"ל עיקר בכוונת דבריהם. ודו"ק:
הגהות
(גמ' האשה שנהרגה כו' ואמאי איסורי הנאה נינהו (מיימוני שם ופי"ד מה' אבל):)
רש"י ד"ה קשיא ליה כו':
דבהמה קתני כו' הס"ד:
ד"ה אלא אמר כו' דבהנאה מנין כו' והלכך כל דמחובר כו' (כצ"ל) מיתסר בהדה. הס"ד:
ד"ה תני לוי כו':
ד"ה פשיטא כו' לגלויי עלה דלאו בשערה קא מיירי. כצ"ל והס"ד:
ד"ה בהמה:
סליק פירקא
פרק אין נערכין
(מיימוני פ"ג מה' ערכין)
פיסקא היו בידיו חמשה כו' כצ"ל:
אמר ר"א בר אהבה היו בידיו כו' (מיימוני פ"א ופ"ג מה"ע):
רש"י ד"ה ההוא לכל כו' אשר תשיג. הס"ד:
ד"ה יד הנודר כו':