ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף י: · חדושים
פרק ולד חטאת
תוספות ד"ה ולד חטאת כו' שהיתה אבודה בשעת כפרה מתה ונמצאת בעלת מום כו' וקשה כיון [ברכת הזבח: וכו'] לכ"ע תמות (ר"ל וא"כ ל"ל בעלת מום ודו"ק) וי"ל כו' כרבנן דר"ש כו' אלא באבודה כו' עברה שנתה רואים כאלו כו' שנתה ואבדה ואאבדה ואנמצאת כו' דהא לא אמר בעברה שנתה ונמצאת בעלת מום דתמות כו' בשעת כפרה לרבנן דר"ש כו' דהא אית ליה דכפרו בעליה (כמו במפריש לאחריות דלעיל בתוס'. וק"ל) אפי' כו' בה' עניינים דאבודה כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה ואם עד שלא כיפרו כו' א"נ קאי אבעלת מום ומאי תרעה כאן כו' כצ"ל אכן בתמורה (כ"ב ע"א) דחי לה דא"כ ישמור מיבעי לי' ופירשו התוס' שם אולי תתרפא וחזי להקרבה וע"ש: