ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף טו.
חדושים
פרק קדשי מזבח
גמ' תנן קדשי מזבח כו' ק"ק דהו"ל להקשות ממתניתין (ז' ע"ב) קדשי קדשים להקל ולהחמיר וממתניתין (ט' ע"א) עולת עוף כו' דמבואר שם להדיא דיש מעילה בבשר חטאת ואשם ומיהו למסקנא דהכי א"ש:
אילימא בקדשי ב"ה אפי' כי מתו נמי כו' מבואר מזה דבקדשי ב"ה אית בהו מעילה ד"ת אפי' לאחר שמתו ומכאן סתירה לדברי הרב הכ"מ ריש פ"ג דמעילה שתמה על הרמב"ם שכתב דין זה אקדשי מזבח ולא אקדשי ב"ה ע"ש דאישתמיטי' להרב גמ' זו ודו"ק:
תוספות ד"ה מהאי קרא כו' מקרא דלעיל דכל חלב (והשתא לא אמרינן דהוי אסמכתא. ק"ל) דדוקא קדשים המיוחדים לשם אלמא לא דרשי כו' (ר"ל דהא שלמים נמי מועלים. ק"ל) כצ"ל נ"ל:
הגהות
פרק קדשי מזבח
גמ' מצטרפין כו' (מיימוני פ"ה מהלכות מעילה).
לא איכא הכי משום הכי קא פליג כו' כצ"ל:
א"ר ינאי מחוורתא כו' (מיימוני פ"א מה' מעילה):
על קדשי בדק הבית ועולה והתוס' ל"ג לה.
אלא קדשי מזבח דאורייתא נמי אית בהו כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה למעילה שאם נהנה כו':
ד"ה ומתרץ מדרבנן הוא דאין כו' כצ"ל:
ד"ה ובמאי קמיירי כו' מידי מעילה לא יהא אלא כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה קדשי מזבח כו' אם אכל בשר עולה כו' פרוטה מזו חייב. הס"ד:
ד"ה ולחייב כו' מזה מעל הס"ד:
ד"ה אחד כו' לב"ה מצטרפים. הס"ד:
ד"ה השתא י"ל דקתני כו' ששונה בהן בזה כו':
ד"ה מחוורתא כו' דלר' ינאי ר"ל כו' מזה הפסוק לא נפקא לן כו' לאפוקי עולה דאקרי קדשי ד' כו' כיון שכולה כליל. הס"ד:
ד"ה כשהיא חיה כו':
ד"ה ואפי' כי מתו נמי לא כו' וא"ת תיפוק כו' משום דאמר אין פודין את כו' דאיכא איסורא כו' בקדשים שמתו מעילה הס"ד וכצ"ל נ"ל: