ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ז: · חדושים
גמ' אמר ר' חנינא ליוצאין ור"ע היא כו' (מיימוני פ"ג מה' מעילה דין ט') וז"ל יצאו השיריים או נטמאו ואח"כ הקטיר הקומץ אעפ"י שהן אסורין באכילה אין מועלין בהן שהרי קרב הקומץ כמצוותו עכ"ל. ונראה דמכאן למד הרמב"ם דדין הקומץ במנחות שוה לזריקת דם בקדשים אבל בחסרו השיריים ונקטר הקומץ כבר כתבתי דאיכא פלוגתא במנחות (י"ב) דגרוע הוא מיוצא דאיתי' בעיני' ופסולא מחמת ד"א הוא ומ"ש רבינו בפ"ב דמעילה ואם נפסלו שיריים או שחסרו כו' הרי הדבר ספק אם יצאו מידי מעילה היינו בפסול הגוף חוץ מפסול יוצא ופסול טומאה שהציץ מרצה והכ"מ הניח דברי הרב בצ"ע והדבר ברור כמ"ש ודברי הר"י קורקוס הן נכונים בשאר ביאור דברי הרמב"ם. ודו"ק:
רש"י ד"ה אימא סיפא כו' וכי היכי כו' ה"נ דייקינן בסיפא דרישא כו' ר"ל כשם שלא נוכל לתרץ בסיפא דסיפא איידי רישא דסיפא דבשניהם קתני בבשר אין מועלין א"כ גם בסיפא דרישא לא יתרץ איידי והדרא קושיא לדוכתא הא איסור איכא כו' והא ממונא דכהן. ודו"ק:
ד"ה א' ר' חנינא כו' מועלת ליוצא דכי כו' להוציאו ממעילה ולהביאו (ר"ל דמועלת מלהביאו לשרפה לאלתר. ק"ל) כו' כמו שאר קדשים פסולים כו' (ר"ל פסולין בגופן. ק"ל):
סליק פירקא