ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ג.
חדושים
רש"י ד"ה ולא מועלין כו' אבל מועלין מדרבנן (ר"ל ומשלם הקרן) דלא מתריץ למימר הכי דכיון כו' עכ"ל: וצל"ע דלקמן (דף י') ר"פ ולד חטאת פירש"י שם גבי חטאות המתות ולא מועלים מדאורייתא והאיך מיישב הלשון שמדקדק המקשה ממנו כאן גם בגמ' (דף י"ב ע"א) מוכח להדיא דלא מועלים היינו מדאורייתא וכן הוא בזבחים ובתמורה (דף ג' ע"א) גבי קדשי עכו"ם ע"ש וע"ל (דף י"א ע"ב) בתוס' ד"ה תורים כו' וצ"ע:
בא"ד אבל מועלים אלא הכי כו' הד"א:
הגהות
גמ' והתנן חטאת המתות ומעות כו':
רש"י ד"ה אימרי חטאות כו' אינשי אפי' כו' הד"א:
ד"ה והכי קתני כו' כמצותה לא תנא כו' הד"א:
ד"ה וקתני כו' בגדים אבית כו' הד"א:
תוספות ד"ה חדא מגו כו' דבעולה מועל בה כו' לא ירדו אלמא דשינוי כו' שעשאה למעלה פסולה ר"ל כו' הילכך מלקה למטה כו' וא"ש דקרי חדא כו' אלא מכח דכל שפסולו כו' כמו שפירשנו לעיל כצ"ל והס"ד:
ד"ה והא דפליגי כו' (שייך לע"ב) גגו עושה הס"ד:
ד"ה שהכניסה לפנים כו' וקשה דר' אליעזר היכי קאמר כו' לכל דבר כו' נראה לפרש שהכניסה חיה לפנים אחר שהוקדשה ליקרב כו' וכלי שרת ושחיטת צפון כו' פשיטא לי' כלומר אבל כו' צבור דאפליגו בי' כו' דמספקא ליה איבעי לי' הא ברישא אלא ש"מ כו' (ר"ל דהו"ל למיבעי ברישא דין דרבה ורב יוסף) התלמוד הכי איתא הבעיא כו' משום דמחיצה כתיקונה כו' שנדר העולה כצ"ל נ"ל: