אור ברסלב
ברכת הזבח על מעילה ביאור הרמב"ם בהלכות מעילה

ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור

ביאור הרמב"ם בהלכות מעילה

דף כב.

ביאור הרמב"ם בהלכות מעילה.

כתב הרב בפ"א דין ט' בסופו ואסור להרביע בבכור או בפסולי המוקדשין עכ"ל. ונראה דבבכור בעל מום איירי דדמי לפסוהמ"ק דהוי כתרי גופי דאסור ג"כ בגיזה ועבודה אף שנולד במומו ולשא"ד הוא חולין דאלו בבכור תם לא ידעתי טעם לאיסור הרבעתו. נ"ל. וכתב הכ"מ ואיני יודע למה לא כתב רבינו שלוקה עכ"ל. וכבר כתב הרמב"ם סוף פ"ט מה' כלאים דלוקה מד"ס וכאן סמך אמ"ש שם ע"ש. וק"ל:

פ"ב דין ה'. אע"פ שהיא כקדשי ב"ה כו'. כ' הכ"מ קשה דמאי אע"פ כו' ובמס' מנחות (דף נ"א ע"ב) בתוס' ד"ה חטאת כו' כתבתי ישוב לדברי רבינו. וע"ש:

דין י"ב. יש בכאן כמה דברי שגגה בדברי הכ"מ וכבר ביארתי על נכון בזבחים (דף פ"ו). ע"ש:

דין ט"ז. ואפי' היתה מחוסר זמן מועלים בהם משהוקדשו עד שיפדו. הכי איתא בבכורות להדיא (י"ד ע"ב) בברייתא ולפני פדיונן מועלין בהם כו' ע"ש ברש"י:

ריש פ"ג כ' הכ"מ ואיכא למידק אמאי נקט רבינו קדשי מזבח כו' ולא דק וכבר כתבתי בריש קדשי מזבח בזה וכל מה שיש לדקדק בדין א' תמצא בפנים במקומו וע"ש בס"ד:

דין ח' נתבאר בספ"ק דמעילה ע"ש:

ריש פ"ד המפריש מעות לחטאתו כו' בריש תוס' דמעילה כ"כ הכ"מ והיא בברייתא בגמ' (ט' ע"ב):

פ"ה דין א'. או אבר כו' עיין (בדף י"א ע"ב) במתני' מ"ש:

דין ה'. שהאבק שלו מועיל לשדה. הרב הכ"מ ז"ל הדחיק עצמו בפירושו ואני תמה עליו דברור הוא שנתהפכו התיבות בדפוס וכצ"ל מועיל לדישה. וק"ל:

וכן המקדיש בית בנוי כו' כתב הכ"מ ואיכא למידק כו' ואית לן למימר דטעמו משום חומרא דעכו"ם. עכ"ל. אלא דלפי"ז ק"ק דהו"ל לדחויי הסייעתא שמסייע לרב דילמא בעכו"ם החמיר רב ועוד צל"ע דבפ"ו מה' ערכין דין ל' דאם הקדיש המשכיר בית שכירו ודר בו השוכר מעל ואיירי בבנה ולבסוף הקדיש ואתיא כרב וכמ"ש התוס' בערכין (ד' כ"א סוף ע"א) ע"ש:

דין ו'. ערבה כו' עיין מ"ש במקומו בש"ס:

דין ז'. כתב הכ"מ ויש לתמוה על רבינו כו' ועיין בפנים במקומו דאין כאן תימא כלל:

פ"ו דין ט'. כתב הרב וכן אם נתנה לא' מבעלי כו'. וכתב הכ"מ ויש לתמוה דהתם אליבא דר"ל כו' קיימה ואנן קיי"ל כר"י כו'. ובאמת הי' קושיא אלימתא והנלע"ד דרבינו ס"ל כשיטת ר' חיים שהביאו שם בתוס' דר"י ורב אשי ס"ל דישראל ועכו"ם ד"ת קונין במעות ולפיכך בעכו"ם לעולם יועיל אלא כיון דתיקנו חכמים שלא יקנה הישראל במעות אלא במשיכה א"כ כיון דדינא שצריך להחזיר לו המעות לכן לא מעל דהוי כאלו לא הוציא וא"כ ההיא דבעלי אומניות איירי באומן עכו"ם ולפי"ז ברייתא דנתנה לבלן מעל לכו"ע אפי' בישראל אבל בספר מעכו"ם מעל ובישראל לא מעל עד דמשיך ובהכי ניחא דברייתא לא מסייע לר"ל דגם לר"י א"ש וברייתא דסיטון של לוי איירי ג"כ בעכו"ם וסברא זו כתבו בתוס' רפ"ב דע"א לענין ישראלית זונה אף לר"י דס"ל דמעות קונות כיון דמדרבנן לא קני לא הוי אתנן אף דלענין מעילה יש לחלק כיון דיש לו רשות להוציאו ולקנות בו איזה דבר כדאיתא בטור חו"מ סי' קצ"ח בסופו ע"ש וכמ"ש התוס' שם מ"מ הרמב"ם ס"ל לסברא טובה ג"כ לענין מעילה כנ"ל ודו"ק. וצ"ע עוד בדינים אלו בקנין העכו"ם כסף או במשיכה לדעת הרב כי כבר האריכו הראשונים והאחרונים בזה בטור יו"ד וח"מ. ודו"ק:

פ"ז דין ו'. פרוטה של הקדש כו'. וכתב הכ"מ וא"ת ליבטל ברובא וי"ל דדשל"מ הוא כו' ולא דק דכבר נדחה זה בדברי התוס' דכיון דמדאורייתא בטל ברובא האיך מביא קרבן מעילה ע"ז. ובזה (נראה) [נדחה] גם תי' השני וצ"ע על התוס' בזה וכמ"ש במקומו ולכן אין לנו אלא מ"ש דמיירי שאין בכיס אלא סלע א'. ומיהו מדברי הרמב"ם לא משמע כן ודו"ק נ"ל:

סליק.

סוף הספר

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה