ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ב: · חדושים
גמ' למעלה או שנתנן כו' אלא לרבה קשיא מאי מועלים בהם מדרבנן כצ"ל. ולפי"ז הסוגיא דלעיל דאמר מהו דתימא ק"ק לגבי דרום כמאן דחנקינהו דמי קמ"ל וא"כ משמע דאפי' מדאורייתא מועלים דאי מתני' מדרבנן איירי הא אף במתו מועלים דרבנן בע"כ אתיא דלא כרבה אלא כרב יוסף וכך מצאתי להכ"מ רפ"ג דמעילה והרב תוי"ט לא ירד להבנת דבריו ע"ש:
דאורייתא משלמין חומש כו' (מיימוני פ"א מה' מעילה).
אין דאמר עולא כו' איצטריך דעולא כו' עד שיפגום כו' ה"ג לפירש"י מתו נמי תנינא דאין מועלין הנהנה כו' עד שיפגום כו' כ"ש מעל טעמא דחטאת אבל שאר קרשים שמתו לא מעל אמר לך עולא ה"ה שאר קדשים סד"א חטאת הואיל ולכפרה אתי בדילין מיניה אבל קדשים כו' לא בדילין מנהון פשיטא דאית בהו מעילה. ודוק. וכך פירשו התוס' גי' זו במנחות (נ"ב ע"א) סוף ד"ה גזרו כו' ע"ש אכן גי' ספרינו היא ג"כ נכונה והוא היפך מגי' רש"י וע"ש ק"ל:
רש"י ד"ה אליבא דר' יהודא כו' מיעוטי' פרט כו' ושיצאה וניתנין כו' הד"א. אכן לא דק ז"ל (כמ"ש) [ברכת הזבח: במ"ש] לר"י דשניתנה כו' ירדו וכבר הרגישו התוס' לעיל בזה: