ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קט.
הגהות
גמרא הרי עלי עולה יקריבה במקדש (מיימוני פי"ד מהלכות מעשה קרבנות):
אמר רב המנונא נעשה כאומר הרי עלי עולה על מנת שלא אתחייב באחריותן (גז"ש וכצ"ל).
ורב המנונא אמר לך נזיר כדקאמרת עול' כו' כצ"ל:
הכהנים ששימשו בבית חוניו כו' (מיימוני פ"ט מהלכות ביאת מקדש):
אמר רב יודא כהן ששחט לעכו"ם כו' (גז"ש):
לבית ישראל למכשול עון כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ואמאי ניחזי הי נפיל אי גדול כו' כצ"ל:
ד"ה מתני' שאקריבנה כו' במקדש דכיון כו' כצ"ל:
ד"ה והא מקטל כו' ואיהו איחייב בעולה כצ"ל:
ד"ה נזיר לא מצי לאתנויי כו' כצ"ל:
ד"ה טפי לא כו' ברחוק מארץ ישראל עומד וקרוב כו' כצ"ל:
ד"ה נעשה כאומר כו' וחייב כרת הס"ד:
ד"ה והקריבה בעבר כו' אתחייב באחריות קאמר כצ"ל:
ד"ה כהן ששחט כו' ניחוח הוא הס"ד:
ד"ה אי עביד שירות כו' במקדש ושחיטה כו' כשירה בזר הד"א והס"ד:
ד"ה מאי לאו כו' שירות לעכו"ם וכתיב כו' הד"א:
ד"ה עון מזיד כו' עונה בה הס"ד:
ד"ה בחטאת בשגגה כו' התורה כולה הס"ד:
ד"ה במאי פלח לעכו"ם דאצטריך כו' הד"א:
תוספות ד"ה שאקריבנה כו' חוניו כו' דהוי כאומר עד כו' כצ"ל:
ד"ה לא ישמשו כו' ורש"י כו' וז"ל כו' (כ"כ רש"י בתשובה והביאו הפוסקים):