ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קח.
חדושים
גמרא דתניא מותר מנחת נדבה כו' (מיימוני פ"ה מהלכות פסולי המוקדשים):
אלא מותר לחמי תודה ירקב כו' וכן פסק הרמב"ם שם וא"צ למ"ש הכ"מ דלמד הרב מירושלמי מלחם נזיר ואשתמיטיה סוגי' זו מפורשת דליתא למ"ש הכ"מ:
רש"י ד"ה השעירים כדאמרינן בשבועות ולא מפי השמועה (ר"ל שמעצמו פי' כך ולא שמע הפי' מרבותיו והלשון זה מצוי בזו המסכתא) אלא מיתות הס"ד. ר"ל אבל חטאת צבור קיי"ל דרועה ולא מתה במסכת יומא ותמורה:
תוספות ד"ה ומדאינה קרויה כו' לא דמי למותר מנחה כו' (ר"ל מנחת נדבה אף דאינה קרויה חטאת לא נרקבה דשאני נדבה דלא היה שם חטאת מעולם עלה משא"כ עשירי' האיפה כו' ק"ל):
הגהות
גמרא של כ"ג לא מותר מנחת חוטא כו' כצ"ל:
שור זה עולה ונסתאב כו' (מיימוני פט"ז מהלכות מע"ק):
רש"י ד"ה והכבשים כו' ואלו הכשירו הס"ד:
ד"ה והמותרות כו' נותן לשופר חמישי כצ"ל והס"ד: ואח"כ ד"ה והמעה כו':
ד"ה כל חד כו' יומים כו' שניתנו בשופר הס"ד:
ד"ה כיחידאי כו' להא דרבי דאמר כו' פרים מהם עד כו' שיש שם הד"א והס"ד: ואח"כ ד"ה מותרות בתמיה כלומר כו' שניתותרו מכדי קרבן כצ"ל והס"ד: ואח"כ ד"ה לשקלים כו' שאר שקלים הס"ד:
ד"ה ה"ג כנגד כו' ואיל בן שנה ואשם כו' מדמו לבהונות ואין טעונים כו' והד"א:
ד"ה ומותר דמנחה כו' מנחה אחרת הס"ד: ואח"כ ד"ה ומותר עשירי' כו' ויום ואם הפריש כו' במועד קטן יקריב כו' הד"א:
ד"ה ומותר קינין כו' וניתותרו מקינין כצ"ל או דצ"ל וניתוזלו קינין:
ד"ה ורבי אושעיא כו' קינין בקמאי הס"ד: ואח"כ ד"ה חד לקינים כו' שבאותו שופר ולא חייש שמא לא כו' באה על חטאת הס"ד: ואח"כ ד"ה מנחת חוטא שהרי כו' הפריש נדבה לשופרות כצ"ל והס"ד. ומ"ש בספרים ואי איהו כו' עד לאקרובינהו יש למחוק נ"ל: ואח"כ ד"ה מותר לחמי תודה ירקב כו' דבפני עצמו אי אפשר כו' בפ' שני כצ"ל והד"א והס"ד: ואח"כ ד"ה מותר שקלים וניתותרו ממון הס"ד: ואח"כ ד"ה ואין אחרת ואע"פ כו' שלא יהא טעון לבונה כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה אם רצה כו' מפרש טעמא הס"ד:
תוספות ד"ה המעה כו' שכל יחיד כו' בהכרע אחד במעה כו' כצ"ל:
ד"ה ושמואל כו' דמותר מנחה לאו לנדבה אזלי (דלא איקרי חטאת) אלא לרבי אושעיא כו' כצ"ל: