אור ברסלב

ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף קו.

דף קה:

חדושים

גמרא תנו רבנן פירשתי מנחה וקבעתי בכלי א' כו' רבי אומר כו' (מיימוני פי"ז מהלכות מעשה קרבנות). והנה הרב הכ"מ הניח שם דברי הר"מ ז"ל בצ"ע שבתחילה פסק כרבנן ולבסוף סתם דבריו כרבי ועיי"ש כי לא רציתי להעתיק לשונו מפני האריכות. ובתחילת העיון היה נ"ל שהרמב"ם פסק כרבי בכולי מילתא כמבואר בדבריו האחרונים ומ"ש פירש נדרו ושכח כמה עשרון פירש יביא ס' עשרון ומפרש רבי יוחנן לעיל דאתיא אפילו כרבי ובאומר פירשתי עשרונות אבל לא קבעתי בכלי א' דמייתי ס' כולם בחד מנא ודלא כמ"ש לעיל בכ"מ דרבינו כיון לסיפא דמתניתין וכת"ק דליתא משא"כ בב' בבות אלו קבע בכלי אחד כמ"ש ובכמה כלים נדר כו' ואיכא לספוקי שמא קבע חובתו בחד כלי דווקא ואסור לערב חובה בנדבה וכו' לכך צריך לאתויי אף תת"ל עשרון ואי נסתפק בה' מינים ובכלי א' צ"ל ה"פ תת"ל. והטעם שפסק כרבי נגד רבנן נ"ל כיון דר"י מוקי מתנית' אליביה ועוד כיון דר' מוקי פלוגתייהו דרבנן ס"ל דמותר לערב חובה כו' ולענין הקטרה ס"ל כר"א דס"ל דמקטיר לשם עצים כו' ואנן לא קיי"ל כר"א אלא כרבנן דס"ל דדווקא בשאור ודבש מותר להקטיר לשם עצים כמבואר בדברי הרב בפ"ה מהלכות איסורי מזבח ובפ"ו מהלכות פסולי המוקדשים א"כ תו קיי"ל כר' ואע"ג דאפשר למעבד לאייתי ס' בחד מנא וא' במנה אחריתי וליקמץ והדר לקמץ ומגע להו פשט המשנה אינו מורה כן ואף דלאידך שינוי' דמשני כאן אפשר דהוי קיי"ל כרבנן רבינו ס"ל תירוץ זה לעיקר כיון שתירצו רבא שהוא בתראה ואף שהתוס' גרסי רבה לא ס"ל להרב כך היה נ"ל לכאורה. ומ"ו הגאון מהר"ר העשיל זצ"ל הקשה על פירושי דא"כ למה כתב הרב יביא ס' עשרון בכלי א' דלרבי היה צריך להביא בס' מנא כדאמרינן לעיל בגמרא דאלו במנא אחד אסור להביא לרבי דאסור לערב חובה בנדבה ודוחק להגיה דברי הרמב"ם ס' עשרון כל עשרון בכלי א'. ועו"ק דבפי' המשניות פסק הרמב"ם והרע"ב להדיא דלא כרבי. שוב עיינתי ליישב ויגעתי ומצאתי דאדרבה דנראה שהרב ז"ל פסק כרבנן בכוליה וכמ"ש הכ"מ בריש דבריו אכן ע"כ לא פליגי רבנן ארבי אלא באומר פירשתי מנחה וקבעתי בכלי אחד כמשמעות לשון הברייתא ת"ר פירשתי מנחה וקבעתי בכלי א' כו' ובזה ס"ל לרבנן דמייתי ס' עשרון בכלי א' ואף דמייתי חובה בנדבה דשמא נדר בפחות מס' ס"ל לרבנן דמותר וז"ש הרב מביא כו' בכלי א' אבל בסיפא איירי הרמב"ם דקבע נדרו ואינו יודע אי דוקא בכלי אחד קבע כל מה שנדר או דוקא עשרון עשרון בכמה כלים עשרון בכל כלי ואז לא יוכל להביא ס' בכלי א' דילמא נדר דוקא לכל עשרון כלי א' ואסור לו לפי"ז להביא שני עשרונים ויותר בכלי א' או איפכא דשמא נדר דוקא בכלי אחד ואסור להביא בשני כלים ולכן כתב הרב בבבא אחרונה דין ח' קבע נדרו כו' ובכמה כלים נדר כו' ואז לצאת ידי כל הספיקות צריך להביא כרבי ויוצא ידי הכל ומודו ביה רבנן והכלל דבפירשתי עשרונות ואינו יודע כמה ולא קבעתי' בכלי אחד מודה רבי לרבנן וכתירץ רבי יוחנן לעיל. ובפירשתי ואינו יודע בכמה כלים ואיכא לספוקי שמא בכלי אחד או בשני כלים מודו רבנן לרבי. וכי פליגי באומר פירשתי וקבעתי בכלי אחד ובאם מותר לערב כו' ודו"ק כי הן דברי אלהים חיים. וכך פירש והסכים מ"ו הנ"ל:

תוספות ד"ה אפשר דמייתי כו' (ושייך לע"ב) תימה והתניא כו' דחק קפיזא בקבא כו' אע"ג דנגעה כמו כו' ואע"ג דמפסקן כו' הא נוגע כו' שתין בחד מנא וחד בחד מנא כו' (הד"א) ליקו ולינדר כו' דהא כי כלל חובה ומערבא בנדבה הוה ליה חיסר כו' (כצ"ל) ור"ל דהא צריך לבלול השמן אח"כ מהעשרון עם הנדבה שבס' דילמא כולה חובה היא ומחסר שמן שבעשרדון או מייתר ליה משא"כ כשמגיע לוג לכל עשרון ליכא למיחש ודו"ק:

הגהות

רש"י ד"ה מותר השמן כו' וגבי כולה כו' כצ"ל:

ד"ה פירשתי כו' יביא חמש כו' ששים עשרונות הס"ד: ואח"כ ד"ה במותר כו' לעזרה ודכולי כו' הד"א:

ד"ה רבנן סברי כו' אם כולן נדרתי לחובתי כו' היכי קמיץ הא כו' מישתרי והא לא כו' קאי אחולין כו' כצ"ל:

תוספות ד"ה כרבי שמעון כו' דשאר השמן נאכל כו' כצ"ל:

ד"ה דתלי ליה כו' הכא מודי הס"ד:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה