אור ברסלב

ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף צח.

דף צז:

חדושים

גמרא ת"ר כל הכלים שבמקדש כו' (מיימוני פ"ג מהלכות בית הבחירה). ודע דבפלוגתא דר' מאיר ור"י פסק הרמב"ם פ"ג מהל' בית הבחירה כר"מ ודחק הכ"מ למה לא פסק כר"י במקום ר"מ ול"נ מדפריך בפ"ק דב"ב מרבי מאיר אהא דקאמר התם בגויל ששה א"כ ס"ת היאך מונח בארון בתרי פושכי ומשני התם ש"מ דקיי"ל כוותיה וגם ריהטא סוגיא (דמוכח) [ברכת הזבח: דסוכה] פ"ק דסוכה משמע כוותיה דארון וכפרת הוי י' ק"ל נ"ל:

רש"י ד"ה הייתי אומר כו' תרין שש המערכה כו' הכי משמע אלו כו' מערכות שש הוו משמע כו' מערכות של שלש ואם תרצה להוסיף שלישית סגי בשלשה חלות הד"א וכצ"ל נ"ל. ומ"ש מערכות של שלש ר"ל משש תעשה ב' מערכות של שלש ואם תרצה כו' ק"ל:

ד"ה לכך נאמר כו' ותו לא נראה דקאי לגירסא ראשונה ולגי' אחרונה אתיא כפשטא דווקא י"ב ולא ג' על ג' נ"ל:

ד"ה בפרכת כו' אמה טרקסין כו' וכי תימא לוקמא במקדש שני כו' ראשון כתיב הס"ד. וז"ל הגמרא ביומא (דף נ"ד ע"א) אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגלין להם את הפרכת ומראין להם הכרובים שהיו מעורים זה בזה כו' ופריך במאי עסקינן אי נימא במקדש ראשון מי הוי פרכת (וצ"ע דהא וודאי הוי פרכת כדאיתא בברייתא זו דמנחות והובא ג"כ שם ויאריכו הבדים כו' הא כיצד דוחקים ובולטים בפרכת ואבנין שלמה קאי דהא דייק מפסוקים דשלמה וכך פירש המפרש לדברי הימים ב' על פסוק ויעש הפרכת וכו' וכל המפרשים במלכים בפסוק הנ"ל וצ"ע) ואלא במקדש שני מי הוי כרובים ומשני לעולם במקדש ראשון ומאי פרכת דבבי דאמר ר"ז כו' י"ג פרוכת היו במקדש כו' וא' של היכל כו' שתים בדביר ושתים כו' עיי"ש בפירש"י וא"כ מבואר דגם במקדש הראשון היו ב' פרוכת אצל הדביר שהוא אמה טרקסין וכמ"ש רש"י כאן שהוא פרוכת דבבי וה"ה פרכת דהיכל ולזה כיון הרמב"ם פ"ה מהלכות כלי המקדש דין י"א שכתב וכיון שישמע הסגן קול רגלים של כה"ג שהוא יוצא מגביה לו את הפרכת כו' וכו' וכתב הכ"מ צ"ל דהא תנן הגביה לו את הפרכת שלפי דבריו גם שם היה פרכת עכ"ל. לא הוה ליה להרב לכתוב לפי דבריו מה שמבואר בש"ס להדיא דפרכת דבבי הוי אחד להיכל כו' וביותר יש לתמוה אהרב בעל התוס' יום טוב שכתב בפ"ז דתמיד משנה א' אדברי הכ"מ וז"ל לא שמענו בשום מקום עכ"ל. ות"ל כבר ראינו ושמענו בתלמוד מבואר ומוכח ואדרבה אדברי הרע"ב הי' לו לתמוה למה פירש אפרכת דאולם שהיה מגביהו ולא פי' אפרכת דהיכל ודו"ק ועיין עוד פרק מ"ש בס"ד. אחר מה שכתבתי כל הנ"ל בענין הפרכת דבבי מצאתי עוד להרב בעל הכ"מ בפ"ד מהלכות בית הבחירה דין ב' שכתב וז"ל ומ"ש רבינו אבל במקדש ראשון לא הי' שם אלא פרכת אחת כו' נראה דלמשכן קרוי מקדש ראשון דאלו בבית ראשון לא הי' פרכת אלא כותל עכ"ל. ונפל הרב ברברוותא דכבר ביררתי מהקרא ומהש"ס ומפירש"י ומסברא דבע"כ היה פרכת וצ"ע בכל הנ"ל ודו"ק:

ד"ה דוחקים כו' לו עשר אמות כו' אלא באמצע כו' מבואר דס"ל דארון בבית קדשי קדשים באמצע היה עומד ולא אצל הכותל של מערב וכך מבואר בדבריו במסכת מגילה ובכמה דוכתי וכך הבין הרב בעל תוס' יום טוב ביומא פ"ה משנה ב' והאריך לתמוה אהרמב"ם פ"ד מהלכות בית הבחירה ע"ש. אכן ראיתי להרשב"ם בפרק המוכר פירות דף צ"ח וצ"ט פי' דהארון וכרובים היו עומדים ממש אצל כותל מערבי עיי"ש ד"ה כי קחשיב כו' וד"ה ארון שעשה כו' א"כ דעת הרמב"ם כדעתו וגם מ"ש התו' פרק לא יחפור דף כ"ה ע"א וז"ל דנהי בית ק"ק היה במערב המקדש מ"מ הארון שהשכינה שם היה במזרח בית ק"ק עכ"ל. נראה דס"ל כפירש"י או כפירש הרשב"ם ורמב"ם וכוונתם שהשכינה שהיתה נגלית מהארון היה נגלית על אותו צד שהיה משה קאי והיתה שורה על צד שהיה נוטה למזרח ולא על שום צד מג' צדדים לפי' רש"י. ולרשב"ם על ב' צדדים כנ"ל ודו"ק ודלא כהבנת בעל תוס' יום טוב לשם ועוד דלהבנתו בהתוס' היאך יתיישב הקרא דויאריכו הבדים ודו"ק היטב:

הגהות

גמרא ולמה אמרו אחד גדולה כו' (מיימוני פ"ח מהלכות מעילה):

וחדא לבניינא כצ"ל. הייתי אומר שלש של ארבע כצ"ל:

רש"י ד"ה לא שנא כו' דקרנות אי בעי כו' בת שש לא פש כו' אלא כו' כו' לא חשיב לה הד"א והס"ד וכצ"ל:

ד"ה חמשים ותמניא כו' אמותיו מן הרצפה כו' ואמה כו' הד"א:

ד"ה דיקא נמי כו' גובהה ואמה כו' כצ"ל:

ד"ה השלחן ארכו כו' בת ששה הס"ד:

ד"ה ומדקרי כו' בינונים מכלל כו' הד"א:

ד"ה וחדא לדהבא כו' באמה של משה כו' שיתירה כו' אצבע לפי שאומנות כו' כצ"ל:

ד"ה צורה מצויירת הס"ד:

ד"ה ועליהו לתרופה כו' ומזה כל עלה כו' הד"א:

ד"ה לתרופה כו' שלמעלה כו' הד"א:

ד"ה פה שלמטה כו' עקרות הס"ד:

ד"ה מתניתין כל הכלים כו' למערב הס"ד: ואח"כ צ"ל גמרא כך כו':

ד"ה מנ"ל כדאמרינן לקמן הס"ד:

ד"ה ובדיו כו' למערב הס"ד:

תוספות ד"ה רואין אותו כו' נמצא בזיכין למעלה מי"ב וי"ל כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה