ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף צג. · חדושים
גמרא ותכף לסמיכה שחיטה. מכאן קשה לי אדברי התוס' דברכות דף נ"ב ע"ב ד"ה תיכף לנ"י ברכה וז"ל והא דלא חשיב לעיל בפרק כיצד מברכין בהדי אידך תכיפות משום דשנייה במשנה לא חש למתנייה עכ"ל. והלא תיכף לסמיכה שחיטה שנויה נמי במשנתינו ואפ"ה קחשיב לה התם פרק כ"מ בהדי ג' תכיפות. ולכן דברי תלמידי הר"י הנ"ל עיקר שכתבו שם וז"ל וי"ל דלא חשיב אלא אותן שיש להם ראיי' מן המקרא כדאיתא בירושלמי וכו' עיי"ש. ויש לדחוק דגם התוס' כיונו לזה ור"ל משום דשניי' במשנה ואין לו ראיה מהקרא לא חש למחשביה ודו"ק כנ"ל:
תוספות ד"ה תחילת הקדש כו' לתמורה סוף כו' לגבי סמיכה כו'. ר"ל שסמיכה היא תיכף לשחיטה בסוף הקדש וכ"כ רש"י ריש תמורה עיי"ש:
ד"ה לרבות כל כו' פי' בקונטרס אחד סומך ע"י כו' כן פירש"י בריש ערכין ולקמן בגמרא ריש דף צ"ד ע"ש. וכאן נמי אחד סומך כו' (ר"ל מאן דלא דריש קרבנו ק"ל):