ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף צ:
חדושים
תוספות ד"ה שלמים מנין כו' וי"ל דהא ברישא דההוא קרא כתיב וכי תעשה בן בקר כו' עכ"ל. ור"ל דהוי ס"ד דווקא בשלמים הבאים מבן הבקר טעונים נסכים אבל מן הצאן לא לכך כתב זבח בראש הפרש' גבי צאן לרבויי לשלמים הבאים מן הצאן דטעונים נסכים ק"ל:
הגהות
גמרא כל קרבנות הצבור כו' (מיימוני פ"ב מהלכות מע"ק):
רש"י ד"ה ועמדו ד' כו' שנותן להקדש כו' לקייץ המזבח הס"ד: ואח"כ ד"ה בשר לשם ועורות כו' כצ"ל:
ד"ה חוץ מן כו' כולהו משום חובה נינהו כו' בצבור נמי כצ"ל והס"ד נ"ל:
ד"ה ואפילו מנחה כו' בלא זבח הס"ד:
ד"ה ת"ל עולה כו' בלא זבח הס"ד:
ד"ה ת"ל עולה דמנחה כו' בפני עצמה הס"ד: ואח"כ צריך למחוק מן ומאי ניהו כו' עד בהו נסכים. וצ"ל ד"ה משמע להביא את אלו שאינם חובת הרגל אלא עולת ראי' ללא כו' כצ"ל נ"ל: ואח"כ ד"ה ע"א משמע להביא כו' כנ"ל:
ד"ה בן בקר כו' מן הצאן וכי תעשה כו' הד"א:
ד"ה אף כל כו' כנדר ונדבה הס"ד: ואח"כ ד"ה מן כו' נאמר זבח וכולהו כו' כצ"ל:
ד"ה ור' יונתן כו' ואמו כיון דלא כו' הד"א וכצ"ל:
תוספות ד"ה ואפילו מנחה כו' יקדש דאמרי אי כתי' כו' דכולן למזבח מסתבר עולה כו' כצ"ל:
ד"ה בן בקר כו' דבהדיא כתיב בפרשה מן הבקר כו' (וכן הוא בפירש"י שלפנינו):