אור ברסלב

ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף פה:

דף פה.

חדושים

גמרא בעי ר' ירמיה ברוב חטה או ברוב סאה פי' שאינן פסולים אלא בשהתליע רוב כל חטה וחטה אבל כשהתליע מיעוט' דחטה אע"פ שהתליע רוב סאה מותר או דילמא אפילו כשהתליע מיעוטא דכל חטה אסור כשהוא רוב סאה מהמתולעים במיעוט' כ"כ הכ"מ (שם מיימוני פ"ז מהל' תו"מ). והרמב"ם פי' בע"א עיי"ש:

רש"י ד"ה הא לא קשיא כו' קתני ושונה כו' דקתני חורש ושונה כו' אבל מתני' אם היתה כו' (כצ"ל) ויותר נראה דכצ"ל אם לא היתר עבודה לא ידעינן אם חורש ושונה כו' דהא לא קתני לא חורש ולא שונה כנ"ל ודו"ק:

תוספות ד"ה בעי רבא כו' אכל חד וחד ונראה דבעי' כו' אליבא דרבי לעיל כו' גמור הוא ושייך בהן לא תקריבו כצ"ל נ"ל ודו"ק. אכן הרמב"ם נראה דלא ס"ל כסברת התוס' שהרי פסק בחיבורו דלא כרבי ואפ"ה הביא בעיא זו דעצים וס"ל דהבעיא קאי ג"כ לרבנן דרבי דכיון דצורך קרבן הם שייך בהו ג"כ פסול בעל מום וק"ל:

הגהות

גמרא שונה הא לא קשיא כו' אמר ר"י אין מביאי' כו' (מיימוני פ"ז מהלכות תמידין ומוספין):

תנן התם כל עץ שנמצא כו' (מיימוני פ"ו מהלכות איסורי מזבח):

כל הארצות כו' (גז"ש במיימוני):

רש"י ד"ה ומאי הוי כו' בשנה ראשונה (וזרע חציה) בשניה נר כו' (ה"ג הרע"ב) דאי זורעה כולה היינו לפי כו' (והשאר נמחק) בכל שנה כצ"ל והס"ד נ"ל:

ד"ה ברוב חטה כו' עד שיתליעו רוב הס"ד: ואח"כ ד"ה הקדישן לצורך כו' כצ"ל נ"ל:

ד"ה ולא מן כו' לאילנות הס"ד:

ד"ה ענין אחר כו' שמנה אא"כ כו' הד"א:

ד"ה פולמוסטות שליח עכו"ם הס"ד:

ד"ה מתרושש כו' עשיר גדול והוא כו' עבודות שדהו כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה