ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פד:
חדושים
גמרא אמר קרא מראשית ולא כל ראשית כו' (עיין ברש"י) ור"ל האי מארצך מאי עביד ליה מיבעי ליה כו' נאמר כאן ארץ כו'. אין להקשות ל"ל גז"ש דארץ ארץ דהא ר"ל יוכל ללמוד דבז' מינים הכתוב מדבר ממראשית ולא כל ראשית לפירש"י דיש לומר דר"ל לא דריש מ"ם דמראשית כדמסיק ארץ מארץ לא משמע ליה אבל לר"י דדריש ע"כ מ"ם דמארצך א"כ גם מ"ם דמראשית דריש. ויש לדקדק למאי דמסיק דגם ר"י ס"ל הגז"ש דארץ ארץ לענין ז' מינים א"כ ל"ל מ"ם דמראשית ולא כל ראשית הא שפיר ילפינן דבז' מינים הכתוב מדבר מגז"ש דארץ ארץ ושמא י"ל דמוקים לה לדרשא אחרינא שאינו מחויב ליטול כל הפירות שבאילן שנתבכרו אלא מקצתן כמו שדרשו בחלה והא דפירש"י למעוטי שאר פירות שאינן מז' מינים היינו בהתחלת הסוגיא קודם שידעינן דר"י דריש גז"ש. א"נ י"ל דלמסקנא גם ר"י לא דריש מ"ם דמראשית אף דדריש מ"ם דמארצך. ומה שיש לדקדק בזה אפירש"י שבחומש כבר האריך הרא"מ ז"ל בר"פ כי תבא ע"ש. ומ"מ מבואר מסוגיא דידן לפרש"י שניצל הרמב"ם ז"ל מהשגת הרא"מ ז"ל ע"ש. וכמדומה שאשתמיטיה להרא"מ ז"ל סוגיא זו דידן שלא הזכירה כלל ודו"ק. ועיין מ"ש מהרא"י ז"ל בביאורי רש"י להחומש ולפי דבריו יש ליישב גם דברי רש"י שבכאן אבל דבריו דחוקים בעיני:
תוספות ד"ה ארץ מארץ כו' בפרק כל המנחות כו' אשר תביא ארצך כצ"ל. ור"ל דשם דרשינן אלה מאלה דשאני הכא דלא אפשר לכתוב בלא מ"ם אשר תביא ארצך ק"ל:
ד"ה כאן בספינה כו' משום דאין דרך ספינה להיות נקובה כו' עכ"ל. לא נמצא זה ברש"י כאן ולא בגיטין ובאמת דאין מוכרח לומר כן לשיטת רש"י ז"ל די"ל דס"ל גם כן כמ"ש התוס' אליבא דר"ת מאחר דכבר תירץ כן בעציץ ורצה למצוא בספינה חידוש אחר. א"נ דסתם ספינה לרש"י הוא של חרס וק"ל. אכן ראיתי בחדושי הרשב"א דפ"ק דגיטין שכ"כ גם כן לפירש"י שאין דרך כו' וע"ש:
בא"ד ואמרינן בסוף המצניע כו' כשורש קטן כו' לא בעי דמתלחלח כו' כצ"ל:
הגהות
גמרא בפלוגתא רבי יוחנן כו' (ג"ז שם):
אף כאן שבח ארץ ואידך ארץ מארץ ואידך ארץ מארץ לא דריש כצ"ל:
רש"י ד"ה מתמרים כו' שהן כחושים הס"ד: ואח"כ ד"ה וקאמר כו' שמעת' אם כו' קידש הד"א והס"ד: ואח"כ ד"ה קרבן כו' כדאמרינן כו' (דף נ"ח עמוד א'):
ד"ה מנין שתהא כו' שגדלו בגג בחורבה כו' כצ"ל:
ד"ה קתני מיהא כו' ש"מ דמביא בכורים מהן (ר"ל מחיטין) וכ"ש מתמרים כו' שבעמקים דעדיפי מינייהו דמביאים מהם כו' (כנ"ל להגיה ודו"ק):
ד"ה ענין אחר כו' גזירה שוה נאמר כו' קציר חטים מה להלן כו' הד"א:
ד"ה כאן ביכורים כו' יאכל אותו הס"ד: ואח"כ ד"ה כאן כו' כהונה והאי סיפא כו' היינו למנחות הד"א והס"ד:
ד"ה רב אשי כו' למנחות וסיפא כו' ללחמי תודה כו' וקשה לעולא הד"א וכצ"ל והס"ד:
ד"ה מארצך כו' המובחר דשבעה כו' הד"א:
ד"ה ואידך ארץ מארץ כלו' ר' כו' נמי מה להלן כו' כצ"ל והד"א:
תוספות ד"ה זבח ארץ כו' שבח ארץ ז' מינים הס"ד. וכ"כ התוס' לעיל דף ס"ה ע"א ד"ה קוצרים כו'):