אור ברסלב

ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף עח:

דף עח.

חדושים

גמרא אביי אמר דכו"ע לקרבן גדול קמכוון ובכש"מ כו' כנ"ל להגיה לפי פירש"י ודו"ק. והנה הרמב"ם פסק שם פי"ב מהלכות פסולי המוקדשים כר"י ודלא כחזקיה רבו ותמה עליו בכ"מ למה לא פסק כחזקיה שהוא רבו ולי נראה דטעמו משום דבתראי מסקי דפליגי בהא דחזקיה סבר דכ"ש מקדש שלא מדעת בעלים ולר"י אין מקדשים אלא מדעת ולא קדיש שהבעלים נתכוונו לקרבן גדול וכיון דכבר פסק רבינו בפ"ג מהלכות פסולי המוקדשים דין כ' דכ"ש אין מקדשין אלא מדעת מכח דברייתא דמנחות דף ז' ע"א אתיא כוותיה ממילא גם כאן קיי"ל כר"י ולא ס"ל לחלק בין סכין לשאר כלי שרת דכולהו אין מקדשים אלא מדעת וכמ"ש בפ"ג כנ"ל ודו"ק ועיין בתשובתי שכתבתי ס"פ ר' ישמעאל עוד בדינים אלו:

רש"י ד"ה או חוץ למקומו חוץ לעזרה כצ"ל והס"ד ואינו מוכרח דמלשון התלמוד הוא או חוץ למקומו ואזריקה והקטרה קאי שחוץ למקומו הוא חוץ לעזרה דאילו אכילת בשר חוץ למקומו הוא חוץ לחומת ירושלים וע"ל בזבחים דף פ"ד ע"א סוף ד"ה וחוץ למקומו כו' ק"ל:

תוספות ד"ה ולא בעינן כו' או על ממש כו' עכ"ל. ר"ל אבל בסמוך מיהא מודו כו"ע דבעינן ק"ל.

עו"ש אלא שיהא הלחם קיים כו' כצ"ל:

ד"ה ליקדשו ארבעים היינו היכא שמתברר כו' (ר"ל היכא שהדבר מתברר לבסוף בלא שום כוונה כגון בגט שיצאה רחל מהפתח נתברר עתה שעליה נכתב הגט וק"ל) כלום עביד אבל הכא קדשי כו' (הד"א) ור"ל אלא שנתערבו מ' של קודש במ' של חולין וע"ז מסקי התוס' וכתבו וכשבא כו' צריך להפריש מ"ד חלות לכהן וא"כ בע"כ יהיו בתוכן ד' של קדש ועיין בתוס' דעירובין ק"ל. ונראה דהרמב"ם ז"ל לא ס"ל כן בפי"ב דין ט"ו עיי"ש דס"ל דהשמונים לחמים כולן הן קדשי בתנור ופודה מ' מהם ונפק לחולין ומן מ' הנשארים נוטל ד' חלות לכהן ומדמי לה לשתי הלחם שבדף מ"ח ע"א עיי"ש ודבריו ברורים נ"ל:

הגהות

גמרא השוחט את התודה כו' ולחמה חוץ כו' כצ"ל (מיימוני פי"ב מהל' פסולי המוקדשים):

תנ"ה כו' ולחמה חוץ כו' כצ"ל.

מאי מצה נא כו' כצ"ל:

איתמר תודה כו' (מיימוני פי"ב שם):

שחטה חוץ לזמנה (גם זה במיימוני שם):

רש"י ד"ה חוץ לחומת כו' מ"ה ז"ל הס"ד:

ד"ה חוץ כו' בית פגי לא קדש הס"ד:

ד"ה דכל היכא כו' באיסורא כו' כצ"ל:

ד"ה אימא מודי כו' בעזרה צריכא הס"ד:

ד"ה על כו' חמץ יקריב כו' הד"א:

ד"ה יוצאים כו' נא הס"ד:

ד"ה וכן לענין כו' שפורסו ואין כו' הד"א:

ד"ה פשיטא כו' כתיב לחם הס"ד:

ד"ה והא שאין כו' קמ"ל הס"ד:

ד"ה דלא ליקדשו מ' מתוך פ' הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ומאן דאמר כו' קדשו קסבר כו' לקרבן גדול דהיינו פ' נתכוון הס"ד:

ד"ה אל יקדשו כו' והשאר נמחק כי הוא מיותר:

ד"ה ומ"ד לא כו' שבשחיטה מתקדשה הלחם כו' כצ"ל:

ד"ה מ"ד קדשו כו' שלא מדעת בעלי' הס"ד:

ד"ה ומ"ד לא קדשי כו' שמונים ופסול הס"ד: ואח"כ ד"ה מר סבר כו':

ד"ה רב פפא כו' איכוונו ופסול הס"ד:

ד"ה דאע"ג כו' ה"נ אלימא משאר כו' לזבח מ' מתוך פ' כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה קדש כו' מפוגל כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה