אור ברסלב

ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף עו:

דף עו.

חדושים

גמרא ההוא פליגא וא"כ לפי"ז צ"ל דלרב הונא לא מהני דאפרשינהו בלישייהו ותימא דבפ"ק דנדה דף ו' ע"ב אמר רב הונא דמעת לעת שבנדה מטמא לקדש ולא לתרומה ופריך מהא דשפחתו של ר"ג שהיתה אופה ככרות של תרומה כו' ומשני בתרומה לחמי תודה וכו' הרי מוכח דרב הונא ס"ל כשמואל ויש ליישב בדוחק דרב הונא משני דר"ג ס"ל הכי וכת"ק דברייתא דהכא ולר"ג איירי בלחמי תודה וללישנא בתרא דהתם ל"ק מידי ולכאורה נראה דמ"ה פסק הרמב"ם כשמואל ולא כרב הונא משום ההיא סוגיא דנדה. אכן לפי מ"ש התוס' בהיפך הדף דגם אותה שפחה עשתה ארבעים אתי שפיר ול"ק מידי דרב הונא ס"ל כשמואל בהא דמותר להפריש הארבע בלישה ובארבעים ס"ל אפי' לעכב ודו"ק. ומההיא דנדה נראה ראייה ברורה למ"ש הרמב"ם פ"ט מהל' מע"ק דין כ"ד דמעשה לחם נזיר וד' שבתודה מעשיהן חוץ לעזרה. שהרי שפחת ר"ג היתה אופה ואי הוי אפיית' מבפנים אשה בעזרה מנין דלפירש"י בפ"ב דקידושין אסור' מליכנס ואפי' לפי' התוס' אין דרך ליכנס בעזרה וכ"ש שפחה אלא ש"מ דמעשיהם בחוץ ומינה ילפינן לנזיר ג"כ דשוו להדדי לקמן פ' התודה. ועוד ראייה מדתנן פ' התודה השוחט את התודה לפני' ולחמה חוץ לחמה לא קדש כו' ומפרש ר' יוחנן חוץ לחומת בית פגי אבל היכא דהוי לפנים מהחומת בית פגי אף שהיא חוץ לעזרה והלחם בתנור שקרמו פניה איירי כדאיתא התם ואי הוי אפיית' בפנים הוי פסול ביוצא אלא ש"מ דגם אפייתן היא חוץ לעזרה כנ"ל והרב הכ"מ לא הראה מקור דין זה. (וע"ל דף פ"ח ע"ב גמרא שהוכחתי דאפייתן הי' מבפנים וא"כ צ"ע ליישב הסוגיא דהתם אליבא דהרמב"ם ע"ש ודו"ק):

תוספות ד"ה שריבה במידת כו' אף לחמי כו' חוקה לעכב ובלחמי תודה כתיב כו' (הד"א) כתיב מצת כו'. ודבר תימה היאך כו' כצ"ל. ולא ידעתי היאך תליא קושיא זו בכאן דהא בכאן אין משום משמעות ביאור שיהו החלות שוין הי"ב זה כזה אלא שלא יוסיף על י"ב ולא ניפחות מהן וכשהן י"ב אין קפידא אף שאחד גדולה ואחד קטנה ולקמן בפ"ב מדות משמע שהן שוות דקאמר וכי טורטני יכניס ושם הו"ל למיפרך ולא כאן ודו"ק:

ד"ה כל המנחות כו' פי' בקונטרס בלשון אחר כו' אין זה בפירש"י שלפנינו:

סליק פרקא.

פרק התודה

תוספות ד"ה התודה כו' דלעיל קים לן כו' לא מצאתי לעיל שום רמז דגם עכשיו בירושלים האיפה הי' ג' סאין ונ"ל דצ"ל ולקמן קיי"ל כו' ור"ל דילפינן בגמרא מיחזקאל שהיה אחר ביאתינו לירושלים ואפ"ה קאמר דשיעור האיפה כהבת ודו"ק נ"ל:

הגהות

גמרא מתניתין. העומר הי' בא כו' (מיימוני פ"ח מהלכות תמידין ומוספין):

לחם הפנים כ"ד כו' (מיימוני פ"ה מהלכות תמידין ומוספין):

ת"ר כל המנחות שריבה כו' (מיימוני פי"ב מהלכות מעשה קרבנות):

כל צרכה הי' מביא שנא' כו' אותה עד שתהא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה מצת כו' וי"ו הס"ד: ואח"כ ד"ה והא כו' מין ואמר כו' טובי כו' הד"א והס"ד: ומ"ש בספרים מתני' עד אדרב הונא הוא ט"ס ויש למחוק:

ד"ה או שמיעט כו' עד שחסר הס"ד:

ד"ה ריבה כו' הפנים שבאין מג' סאין קמח כו' או שלא קצר לה כו' כצ"ל נ"ל:

ד"ה כשירה כו' כהלכתו הס"ד: ואח"כ ד"ה מתני' העומר כו' למשה מסיני הס"ד:

ד"ה גמרא ת"ר כו' כצ"ל:

סליק פרקא.

פרק התודה

גמרא התודה כו' עשרים (מיימוני פ"ט מהל' מע"ק):

רש"י ד"ה התודה כו' הן שתי איפות שהאיפה כו' שהן עשרים עשרונות כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה