ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף סו:
חדושים
תוספות ד"ה אומר היה כו' היכי אתי כו' ר"ל אי הוי חייב במעשר ק"ל:
ד"ה מירוח נכרי כו' מדנקט לקמן ר"מ ור"י לחיובא כו' (וע"כ צ"ל דס"ל דאין קנין ומירוח העכו"ם אינו פוטר וכדפירש"י) תרווייהו לחיובא כו' דאין כו' והי' נראה לומר איפכא דאית לי' למימר תרווייהו כו' עכ"ל וכצ"ל. וכך פירש"י ובזה יתיישב קושיות התוס' דלעיל דף ל"א ע"א ד"ה קסבר כו' עיי"ש ודו"ק. אכן אי קשי' לי הא קשיא דכאן מוכח דר' יודא סבר אין קנין וכר' מאיר וכך מפורש לקמן ואפי' ר"מ ור"י דמחייבי כו' ובפ' השואל מוכח להדיא דס"ל דיש קנין ע"ש דף ק"א ע"א ועיין בתוס' דלעיל ולא ידעתי למה לא הרגישו התוס' בזה ושמא ההיא סוגיא ס"ל כפי' התוס' דלקמן דאיירי כאן בתבואת ישראל שמירחן עכו"ם ודו"ק נ"ל. ועיין ברבינו שמשון פ"ה דדמאי שכתב בשם ירושלמי דר' יודא ור' יוסי ור"ש ס"ל דאין תורמין כו' וסוגיא דכאן מבואר' להדיא דלא ס"ל כהירושלמי עיי"ש ודו"ק:
עוד שם. אבל מאן דאית ליה יש קנין בע"כ צריך לפטור כו' עכ"ל. פי' ובעינן דגנך למעוטי ולא של עכו"ם א"כ בע"כ דגנך שני למעוטי מירוח העכו"ם אתי דתו לא (אריא) [הויא] מיעוט אחר מיעוט משא"כ למ"ד אין קנין איכא למימר דחייב דמיעוט אחר מיעוט לרבות אתי או דאיכא למימר חד דגנך אתי לשום דרשא ודו"ק:
עוד שם. כל כמה דאפשר לאוקמי לקרא כו' ור"ש ור"י אפי' ס"ל אין קנין כו' (כצ"ל נ"ל ודו"ק) לא חש לפרש אלא חד דגנך כו' (דלדידיה ע"כ בעי לשום דרשא דאל"ה הוי חייב ממיעוט אחר מיעוט ק"ל) בפ"ק דעכו"ם אין משכירין כו' כצ"ל:
עוד שם. וירושלמי לטעמי' כו' ר"ל הא דאמרינן בע"ז ואצ"ל שדות לאו משום הפקעת מעשר דהא ר"מ אין קנין ס"ל אלא דמתברך יותר משדה מבבית ק"ל:
ד"ה ר' יוסי כו' ואע"ג דבבנות עכו"ם לא גזרו כו' לפי שהם בועלים נדות כו' (ובעכו"ם לא שייך נדות) לאו משום דטעמי' משום נדות כו' כצ"ל ור"ל הא דגזרו בבנות כותים מעריסתן לאו דחיישינן שראתה נדה דהא הוי כעכו"ם אלא כיון דשכיח שרואה גזרו בכותים אף דלא גזרו בעכו"ם דדמי טפי לישראל וכמו שכתבו לעיל וק"ל. ועיין בתוס' דנדה ודבריהם מבוארים שם יותר.
עוד שם. דהא ר"מ חייש למיעוט כו' ור"ל והן גירי אמת ק"ל:
הגהות
גמרא דתניא תורמי' משל ישראל כו' (מיימוני פ"א מהלכות תרומות):
רש"י ד"ה אלא דבר כו' קליות הס"ד: ואח"כ ד"ה אם כו' דקרא אאביב כו' כצ"ל:
ד"ה נתעלסה כו' ונשמח הס"ד:
ד"ה כנף כו' יוכני כו' נושא כו' עיין עולה כו' כצ"ל:
ד"ה היא היא [ברכת הזבח: כו'] מיד גזבר כצ"ל:
ד"ה לפי כו' הקדש הוא כו' ניתנו מעו' הוא הס"ד:
ד"ה ומשל כל כו' שניהם חייבין הס"ד:
תוספות ד"ה יצק כו' (שייך לדף ס"ז ע"ב):