ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף סב:
חדושים
תוספות ד"ה וכן השולח כו' כהן מניף על ידה וליכא כו' (והמ"ל דבפסח ובכור ומעשר איירי אלא דא"כ לא בעי תנופה ק"ל) למ"ד סמיכת אשם לאו דאורייתא כו' עכ"ל. ר"ל אע"ג דבשלמים בעינן סמיכה גמורה ובגברא איירי ולא בנשים כדמוכח בתוספתא שהביאו התוס' שם ק"ל. בא"ד ובפ' בתרא דמ"ק איתא דאבל כו' תקנתא ערל שמתו אחיו כו' דווקא עשירי' איפה אבל שאר קרבנות משלח כו' (אפי' בלא סמיכה ק"ל) האיפה ויש לדקדק מיהא כו' (כצ"ל וכן הוא בתוס' דזבחים) לא מצינו למידרש מהני קראי כו' (היכא דאי' ראוי לסמיכה שלא יעכב כו' סמיכה דטמא ראוי הוא לסמיכה ולכך א"צ לסמוך ק"ל) ושמא י"ל דמאן כו' קסבר כל הסומך כו' (ור"ל דלפי"ז לכל הדעות לא מצינו לומר דטמא יכול לסמוך הוי שפיר הוכחה אף דאינה ראוי לבילה אין סמיכה מעכבת ודו"ק) דתכף לסמיכה שחיטה דאורייתא כצ"ל והס"ד:
הגהות
גמרא ריבויא הי' ר"ש כו' ונמחק תיב' מתני' וגמ' כי פיסקא הוא:
רש"י ד"ה מה להלן כו' בתנופה אף כו' והיינו כולן שלמים כו' חזה ושוק כצ"ל והס"ד:
ד"ה גמירי ושעיר המשתלח כו' (היינו לר' יודא וע"ל דף צ"ב ע"ב לר"ש):
תוספות ד"ה ויהא אשם כו' לאחר שחיטה הס"ד: