ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף סא.
חדושים
רש"י ד"ה במזרח כלומר כו' וכ"ש במערבו כו' עכ"ל. וכך משמע בסוגיא ובדברי התוס':
ד"ה אבל הכא כו'. והרמב"ם מפרש דדוקא במזרח בעי תנופה וכבר תמה עליו בכסף משנה שם:
תוספות ד"ה באות כו' אלא משום דנקטי' ברישא דממעט כו' עכ"ל. ר"ל דממעט על הסדר זא"ז תחיל' מנחת נסכים מטעם דבאות כו' ואח"כ מנחת כהנים מטעם דכליל וה"ה דהוי יכול למעט ברישא מה"ט ק"ל.
עוד שם. שאין בה' קמיצה הס"ד:
ד"ה אבל הכא כו' וי"ל כו' בחוץ דתנופת אשם מחיים (ר"ל וסד"א דמהני בחוץ ק"ל) כו' משמע בהקומץ רבה דבעינן לפני ה' ממש כו' ור"ל ולא מטעם דמקרי חטאת אלא מלשון לפני ה' קא דייק ק"ל:
הגהות
גמרא ואימורי שלמי יחיד כו' (מיימוני פ"ט מהלכות מעשה קרבנות):
שתי הלחם ושני כבשי עצרת כו' (מיימוני פ"ה מהלכות תו"מ):
תנופות קודמות להגשות (גז"ש):
מנחת העומר ומנחת קנאות כו' (מיימוני פי"ב מהלכות מעשה קרבנות):
רש"י ד"ה ואשם למצורע כו' ואסף אות' הס"ד:
ד"ה הבכורים כדברי כו':
ד"ה ל"א כו' לשאר תנופות הס"ד:
ד"ה שלשה מיני' כו' שלשתן מצות סמיכה כו' אלא שתי' כצ"ל והס"ד:
ד"ה שלמי יחיד כו' כדמפרש בגמ' הס"ד: