ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נח:
חדושים
גמרא איתמר המעלה משאור ודבש כו' (מיימוני פ"ח מהל' איסורי מזבח) ומהפך הרב הגירסא דרבא סבר אין לוקין ואביי סובר לוקין ודלא כמ"ש התוספות שהוא מסוגיות המתחלפות והכי גרס לה בתמורה דף ז' ע"ב ובפסחים ובנזיר ועיין בכ"מ פ"ה מהלכות נזירות דין ה' מ"ש עוד בנוסחאות מתחלפות בין רבה לרבא ואינו עיקר וז"ל הרמב"ם שם שאור ודבש אסורים לגבי מזבח בכל שהן שנאמר כי כל שאור כו' ונראה דה"פ שנתערבו באחרים בדבר אחר בכל שהוא ומ"מ הקטרה הי' בשיעור כזית וה"ה כשנקטרים בפני עצמן בעינן ג"כ כזית וכרבא דדריש מכי כל ולא ידעתי מה הוקש' לי' להרב הכ"מ בזה ע"ש:
תוספות ד"ה אין לוקים כו' רחים ורכב מדלא קרינן ורכב בחטף כו' (ר"ל ש"מ דרכב בפני עצמו דורכב הוי או רכב ל' התוס' פ' המקבל)(:) בפ"ק דכריתות אלמא מקרי כו' וכל מעשר כו':
ד"ה איכא דאמרי כו' ואביי אמר כו' לא לקי כ"א צלי אש כו' אבל בחי וחמי טבריא לא לקי משום צלי אש כו' כצ"ל. ונראה דאיסור' דעשה איתא עכ"פ בחמי טבריא ורבא דקאמר התם לרב חסדא דבחמי טבריא חייב משום צלי אש היינו חייב עשה ולא מלקות דלא פליג אברייתא דלעיל וכקושיות התוספות על רש"י ובשם מהרש"ל בס' חכמת שלמה מצאתי שם דלר"ח קאמר רבא ולי' לא ס"ל אלא דס"ל דלא לקי ואין צורך וכמ"ש שוב ראיתי לבעל חידושי הלכות (ברכת הזבח: שבת) שכ"כ בפ' המקבל וע"ש:
בא"ד כי אם דברים שאי' עושי' בהם חיי נפש כו' דהא במקטיר שאור וערובי שאור בפני עצמו וערובי' מיירי כדפריך לעיל כו' (כצ"ל) אמאי לא לקי ב' כי היכי דכי אתרו בי' משום ערובי שאור כו' עכ"ל אע"ג דגבי נא וכי אם צלי אש אינו חייב ב' אפי' אתרו בי' משום נא וצלי אש לאביי דלגבי נא לא הוי צלי אש שום לאו כל א' בפני עצמו במקום שאינו מזכיר נא או מבושל משא"כ בערובי שאור או דבש הוי (כו' או) [ברכת הזבח: כלאו] בפני עצמו גם גבי שאור דשאור הו' מעשה בפני עצמו ומעשה עירובי שאור הוא בפני עצמו ושני גופי' הם ולאו אחרית' הוא משא"כ בפסח הוא חדא אכילה ולא הוי צלי אש שום לאו נגד נא או מבושל ללקות על אכילת' משום צלי אש ודו"ק נ"ל:
בא"ד אלא יש לפרש כו' אעירובי שאור כו' ובין הביני' וא"כ איתא דרבא כו' נמי לשאר דברים כצ"ל והס"ד:
הגהות
רש"י ד"ה ורבא סבר כו' מנכרא שרי הס"ד:
ד"ה לאו שבכללות כו' מיני' דבש ועירובי' כו' כצ"ל:
ד"ה איכא דאמר' כו' ועירובי' לא לקי כו' הד"א:
ד"ה ואיכא כו' לאו מיוחד דכל כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה המעלה משאור כו' וקצת הי' כו' ומשום כי כל שאור ומדבש לחודי' לוקה משום דבש וכל דבש כו' (כצ"ל) כתיב בדבש כו' כצ"ל:
ד"ה ואיכא דאמרי כו' לאו שבכללות והוא כמו א"ד שאינו לוקה אפי' א' שיש כיוצא בה כו' וההי' דגבי עולה ואימורי' כו' כצ"ל: