ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נח. · הגהות
גמרא דבש הותר בשירי מנחות כו' (מיימוני פי"ב מהלכות מעשה קרבנות):
המעלה מבשר חטאת העוף כו' (שם): ת"ר שאור בל תקטירו (מיימוני פ"ה מהלכות איסורי מזבח):
רש"י ד"ה הנך כו' לי' כבש כמזבח כו' הד"א:
ד"ה תקריבו כו' צבור הס"ד:
ד"ה אבל יהיו כו' של שופרותיהם הס"ד:
ד"ה שאור הותר כו' כצ"ל:
ד"ה דבש הותר כו' כדרך שמלכים אוכלים הס"ד:
ד"ה שאור לא הותר בשירי כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה לאו כו' במקדש דלא כו' הד"א:
ד"ה לקרב עמהם הס"ד:
ד"ה והסלים שביד' כו' כצ"ל:
ד"ה לעטר כו' אתו הנך כו' לאו חובה כו' והדתנן במס' כו' ולאו קריבי' כו' שלמים קודם הס"ד וכצ"ל:
ד"ה כל כו':
ד"ה לוג שמן כו' הרי (קרם) [ברכת הזבח: קרב] ממנו כו' כצ"ל:
ד"ה מאי קאמר כו' שיעורי' דקאמר כולו כצ"ל והס"ד:
תוספות ד"ה לוג שמן כו' לוג השמן ואי' ממנו לאישי' כו' (הד"א) מיהא לא מייתי כצ"ל:
ד"ה אביי סבר כו' לא מצי לרבויי כזית כו' כצ"ל: