אור ברסלב

ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף נ.

דף מט:

חדושים

רש"י ד"ה אבל נתחנך כו' ותניא בספרי האי קרא למה נאמר כו' עכ"ל. מקשין העולם דהא בקרא גבי חינוך נמי כתיב ואת הכבש השני תעשה בין הערבים גו' ואפ"ה ס"ל דלא קרב אא"כ קרב של שחרית והיא קושיא עצומה. ונ"ל דהתם י"ל דקמ"ל דכבש בין הערבים נמי טעון מנחות ונסכים כמנחת הבקר של חינוך אבל בפ' פינחס הקרא הוא מיותר כיון שכבר גלי גבי חינוך דאין לחלק מהי תיתי נחלק לדורות ביניהם בענין מנחות ונסכים כיון דקאמר בחינוך להדיא עול' תמיד לדורותיכם ואין להקשות א"כ לא הל"ל בפ' פינחס כל הפרשה דכבר תי' בספרי והביאו רש"י פ' פינחס ובחד גילוי סגי מדגילה פעם אחד לדורות וחינוך הן שוי' אלא לאורויי' דאפי' ראשון בין הערבים כנ"ל. וראיתי בהתוס' יו"ט הנדפסים מהד"ש בק"ק קראקא שכתב הרב בכאן דברים לתינוקות דבי רב ושרי לי' מארי להעלות על (הספק) [הספר] ודו"ק:

תוספות ד"ה דיקא נמי כו' אע"ג דלעיל כו' (דף ל"ט ע"א) פי' בקונטרס דטעמי' דר"ש כו' מעולת התמיד (שלא הזכירו לא רבנן ולא ר"ש ק"ל) ולא יתכן חדא כיון דההוא (ר"ל דקטורת ק"ל) הוי טעמא כו' משמע דמהדר אדרבנן (ר"ל והם מזכירי חינוך דתמיד ק"ל) אלמא דרבנן מודו בחינוך ותו מנלן דשלם הוי כצ"ל נ"ל ור"ל דאי אדר"ש קאי אין הלשון של לפי מיושב שפיר דמנלן דשלימו היתר קריבה בשעת חינוך נ"ל ודו"ק:

ד"ה דלא שכיחא כו' דעולה נמי מעתרא עכ"ל וצ"ע. ובתו' יום טוב הרגיש עליהם דאדרבה שם מסיק דהקרא לא קאי אעולה כיון דשכיחא לא מעתרא וכך פרש"י שם ולי נראה דכוונת התוספות הוא דלא הל"ל אלא דלא שכיח' ומעתרא משמע שהוא טעם שני ור"ל אף דהוי שכיחא מ"מ מעתרא והא ליתא דאי הוי שכיחא ומעתרא א"כ גם עולה הוי מעתרא אלא ע"כ עיקר הטעם דמעתרא הו' דקטרת לא שכיחא א"כ לא הל"ל כן ומעתרא כלל אלא לא שכיחא לחוד הל"ל וק"ל אבל אין לפרש דהתוספות לא ס"ל פרש"י דהתם אלא ס"ל דעולה נמי מעתרא וקושיות המקשן דהתם הוא א"ה אפי' עולה נמי ה"ל להפיס חדשים לעולה וע"ז משני כיון דשכיחא לית לן בה דיוכל החדש להתעשר בכל עת שירצה דזה לית' דא"כ לקטרת נמי לא ה"ל להפיס בחדשי' כיון דכ"א וא' יוכל להתעשר ע"י עולה ודו"ק:

הגהות

גמרא לא הקריבו כבש בבקר כו' (מיימוני פ"א מהל' תו"מ):

דת"ר את הכבש כו' לא יקריבו הן כו' כצ"ל:

אמר אביי מסתברא כו' (שם פ"ג):

רש"י ד"ה סימנא כו' טלאים כולן כו' זה ד' ימים הד"א והס"ד:

ד"ה ולא תני כו' של ראש השנה הס"ד:

ד"ה ולא ראשון בין כו' הד"א:

ד"ה שנים הוא כו' ולא ארבעה הס"ד: אבל אין לו שייכים לכאן ושמא על הספרי קאי ועיין בספרי. אכן בס' אמרי נועם פ' תצוה העתיק הגי' על נכון וע"ש כי לפע"ד מדברי רש"י דכאן העתיקו וק"ל נ"ל:

ד"ה יקטירו בי' כו':

ד"ה ומזבח בטל כו' הערבים הס"ד:

ד"ה כדכתיב כו' וגומר בהיטיבו כו' הד"א:

ד"ה ואי לאו כו' כצ"ל:

ד"ה הא קדושי כו' לשום פסול הס"ד:

ד"ה כדקתני כו' בסמוך דבנשיאים כו' הד"א:

ד"ה והוראת כו' מזבח החיצון כצ"ל והס"ד:

ד"ה הוא דלא כו' שעת היתר הס"ד:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה