ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מג:
חדושים
גמרא לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר למנצח על השמינית גו' על מילה שניתנה בשמיני נראה פשוט דהוא מזמור ו' שבתהלים שאמר חנני ה' כי אומלל אני מן המצות והפסוק ה' אל באפך גו' נדרש ג"כ על גלות אדום שהוא גלות שמיני וכלל בה ג"כ המילה שניתנה בשמיני' וכן הוא להדי' במדרש שוחר טוב סי' ו' ע"ש. וכן יסד הפייטן ביוצר לברית מילה המתחיל אפוני אימה שנתפשט במדינת אשכנז שעל מזמור ו' כיון דוד ע"ז במילה וגלות אדום שהי' שמיני ע"ש. וכך הכריע בס' יפה מראה סוף פ' הרואה דף נ"א ע"ב. ומקצת קהילות באשכנז שהייתי שנוהגים לומר ביום המילה ושיר של יום למנצח על השמינית גו' יכרת ה' כל שפתי גו' הנאמר במזמוד י"ב וטעות הוא בידם כי אינו ענין למילה כלל והטעות נמשך להם ממה שלא נאמר במזמור ו' כי אם למנצח בנגינות על השמינית ובגמ' קאמר למנצח על השמינית ולית' כי התלמוד מקצר לפעמים הקרא ונקט הצורך לו. נ"ל ברור ובס' עין יעקב טעו המדפיסים שהדפיסו המ"מ מזמור י"ב ויש למחוק ולהגיה תילים ו':
תוספות ד"ה ואיזו כו' דק"ש דרבנן עכ"ל. היינו לחד אמורא בברכות פ' מי שמתו אבל אנן קי"ל כמ"ד דק"ש דאורייתא וכך פסקו כל הפוסקים:
ד"ה שואל כו' דהוי מלא כו' (ר"ל תיבת שואל מלא בוי"ו להשלים ק' אותיות):
הגהות
רש"י ד"ה האי אשר כו' סומא לא כו' כצ"ל:
ד"ה זו ק"ש כו' קריאת שמע הס"ד:
ד"ה ראיי' ציצית כו' הרי תרי"ג הס"ד:
ד"ה ורקיע כו' ומכח התכלת מזכיר היושב כו' כצ"ל:
ד"ה מה ה' כו' מאה הס"ד:
תוספות ד"ה ור' שמעון כו' אלא ע"כ גי' נכונה הי' והא דבפ' ב"ש (בזבחים דף מ') לא כו' כצ"ל: