ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מא:
חדושים
תוספות ד"ה ובלבד כו' ומאי אשמעינן וכ"כ בנימוקי יוסף. ולענ"ד נראה דטובא קמ"ל דאף דאיגרדום ונשתייר כדי עניבה אינו רשאי לעשותן בטלית אחר אף דחוטין אלו היו כשירים בטלית הראשון מ"מ בטלית השני הוי כמו לכתחילה ובעינן שיעשה ציצית הראוים ואלו דאיגרדום פסולים לעשות בה כנ"ל. שוב ראיתי להרב הב"י ז"ל שכ"כ בא"ח סי' ט"ו ות"ל שכוונתי לדעת הגדול והוא דין אמת וצדק וק"ל:
ד"ה בית שמאי כו' היינו בכפילות ואלבן קאי כו' (כצ"ל) והשתא סברי ב"ש דה"ה תכלת כו' (ר"ל יהיו בכפל ד') והא דביומא דריש מפתיל תרי התם הוי ראשונים דכתיב כו' (יש בכאן איזה טעות ונ"ל דכצ"ל התם אזהב ראשון דכתיב ברישא וכו' וכוונתם דבקרא הא' כתיב ועשו את האפוד זהב תכלת כו' וירקעו את הזהב וקצץ פתילים וגו' וע"כ זהב ראשון פירושו כפול דומי' דתכלת וארגמן אלא דלא בעי ששה מכח דרשת פתילים שהוא ד' וא"כ בע"כ אף דהוי כתיב פתיל משמע עכ"פ כפול ב' דומי' דזהב ותכלת דבקרא הא' כנ"ל אכן יש לדקדק בדבריהם למה לא תירצו דהתם מוקצץ קא דריש כמו שפרש"י התם והתוספות בריש פרקין וצל"ע):
בא"ד וכן משמע בספרי ויעשו כו' ד' של צמר אכן כי דייקת בה כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה ב"ש כו' פי' בקונטרס וכן יסד ר' שלמה ספרדי (בפיוט שש מאות) המשולשל יהא נפשל כו' כנ"ל להגי' כי ר' שלמה הוא שם המחבר פיוט הנ"ל על פ' שלח לך (והתוספות) [ברכת הזבח: וחתו'] בכל חרוז וחרוז ע"ש:
הגהות
רש"י ד"ה דילמא אי בלאי כו' ראוין לציצית דאי בזאי קאמר כו' כצ"ל:
ד"ה ואם הביא כו' פטור בה הס"ד:
ד"ה בטלית בת כו' הד"א:
ד"ה בטלית בת ח' חוטין ד' כו' כצ"ל:
ד"ה ש"מ כו' חששא דמתירים מבגד לבגד כצ"ל והס"ד:
ד"ה משולשת כו' ד' אצבעות הס"ד:
ד"ה ושלש שב"ה כו' מדת גודל הס"ד:
ד"ה בתילתא אצבע וכולן כו' אח' הס"ד והד"א:
ד"ה ארבעה כו' אצבעות הס"ד:
ד"ה אין שם ציצית כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה כל מילי כו' שרי רבה שרגא כו' פלוגתא דרברבתא כו' כצ"ל:
ד"ה ארבעה בגודל כו' אצבע בזכרותו ובש"ס שלנו ליתא לתיבת בזכרותו וצריך להגיה שם וגם התוס' העתיקו שם כן ולקמן דף צ"ז ע"ב הוא בזכרותו ואית כו' כצ"ל: