אור ברסלב

ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף לט:

דף לט.

חדושים

רש"י ד"ה ופרט לך בכלאים וגבי נגעים כו' כצ"ל וכן הוא ברש"י ברי"ף. אכן בפ' במה מדליקין מוכח דגי' ספרים שלנו הוא עיקר ועיקר הלימוד הוא מנגעים מדכתיב והבגד סתם ואחר כך פרט או בבגד צמר כו' ע"ש ברש"י:

תוספות ד"ה ורב נחמן כו' ונראה דמכול' מתני' אוכחנא כו' עכ"ל נ"ל דצ"ל דמכולהו תנאי מוכח דאית לי' כו' ור"ל דאפשר גם ר"י ס"ל הכנף כו' לענין צמר ופשתים ועביד צמר לצמר וכדוקיא דרבא בפ"ק דביבמות והא דמייתי רב נחמן לתנא דר"י אינו אלא למעוטי שאר בגדים מדרשת דמין כנף ומ"ש התוס' בדבור שאח"ז דתנא דר"י פליג אדרשת מין כנף היינו שלא לרבות שאר בגדים אבל לגבי צמר ופשתים דריש ודו"ק. וצ"ע:

ד"ה אף כל כו' א"כ בגדיהם כו' כצ"ל:

ד"ה (אף) בגד כו' ותו היכי ילפיגן מנגעים לרבא כו' הא גבי נגעים כו' עכ"ל. כוונתם דלפרש"י דברייתא דאידך תנא דבי ר"י קאי אנגעים ורבא ס"ל התם דלא מפיק וכל מקום שנאמר בגד הוי דומיא דאו בגד הנאמר בנגעים אלא דמשלש על שלש ממעטינן התם שאר בגדים וא"כ מנ"ל לתנא דבי ר"י דכאן לפטור שאר בגדים מציצית לרב נחמן מדכתיב בגדיהם הא בנגעים נמי כתיב בגד ואפ"ה לרבא דהתם פירושו אפי' שאר בגדים א"כ בציצית נמי נימא הכי ודוחק לומ' דר"נ ס"ל כאביי דמפיק מאידך ברייתא. ותו דכל הסוגי' דהתם לא משמע שיהו שאר בגדים מקבלים טומאה בנגעים כ"א צמר ופשתים דווקא ותרי מיעוטי כתיבי וע"ז תירצו והברייתא דאידך תנא דבי ר"י קאי בשרצים אבל בנגעים ס"ל לכ"ע דדווקא צמר ופשתים ולא שאר בגדים והתם פרט לך הכתוב אחר הכלל ללמד ממנו דכ"מ שאמר סתם בגד הוא ג"כ צמר ופשתים חוץ בשרצים מאו בגד לאביי ולרבא אפי' בכ"מ יש בכלל בגד כל הבגדים בשלשה על שלשה אבל בנגעים לכ"ע צמר ופשתים דווקא ויליף ר"נ כאן ציצית מנגעים לתנא קמא דר' ישמעאל ואידך ברייתא מפיק לה מכלל זה לאביי שרצים וה"ה ציצית ולרבא לא מפיק וברייתא קמייתא מרבה נמי שאר בגדים בשרצים בשלשה על שלשה ולא קאי אציצית וציצית שוה לנגעים ודו"ק היטב בסוגיא דשבת נ"ל:

הגהות

גמרא אי משום הא לא איריא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה עשה גדיל כו' גדיל יהיו שמונה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ופותליהו מתוכו אותו חוט שכרך בו יהא מן המנין:

ל"א ופותליהו מתוכו תנה פתיל ענף מלמטה כצ"ל וכן הוא ברש"י ברי"ף וכן מוכח בתוספות:

ד"ה חוטי צמר כו' תכלת הס"ד:

ד"ה פוטרים כו' דחייבים הס"ד:

ד"ה צמר ופשתים כו' של פשתים הס"ד:

ד"ה הן עצמן כו' וסירקין במינו כו' הד"א:

ד"ה אלא א"א כו' הא מדאורייתא כו' תעשה לך כצ"ל והס"ד:

ד"ה מנין שמטמא בנגעים כצ"ל. ועיין בתוס':

תוספות ד"ה [ברכת הזבח: או פתיל] כו' י"ל דהא כו' עשייתם צריך לפרוד כדאיתא כו' מן הכנף וציצית כו' וקשה נמי לרב דדריש כו' והתם דריש לי' מציצית כצ"ל נ"ל:

ד"ה וההוא גדילים כו' דרב למימר כו' לא פתיל כו' פתיל וגדיל כו' ותימא רבה בר כו' כצ"ל. ועיין בתוספות דריש פרקי' ויש ליישב דמפתיל תכלת דריש לי' וע"ש:

ד"ה ופותליהו כו' ובמתני' פירשתי בע"א כו' כצ"ל נ"ל:

ד"ה ופליגא כו' לבאר דבריהם יותר כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה