ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף לז.
חדושים
תוספות ד"ה יד ימינו כו' ונראה כו' אההוא קא סמיך כו' (ר"ל עיקר ראייתו דמצינו יד סתמא שנקרא ימין שנאמר ויתמוך יד גו' משא"כ במצורע לא מצינו בשום מקום יד סתמא וק"ל):
ד"ה קיבורת כו' כדתנן במס' אהלות כו' איברים שלשים בפיסת כו' דמאי דשייר במתניתין פריש בברייתא כו' הפרקים הוסיפו היינו פרקי כו' ידיו גם הוסיפו שהוא מרפק כו' כדפרישית כו' מה היא דערכין כו' לשון בני אדם ועד מרפיקו כו' דקיבור' לא הוי בכלל כו' (ר"ל ולא כדמשמע לפרש"י דקידוש ידים בעינן עד בית השחי ועי' בתוספות פ' כ"ה) ורגלי' עד הפרק. דהיינו כו' והוא של נזיר וכנגדו האמצעי' כו' קוליו' ר' יודא כו' (הד"א וכצ"ל) דהא שוק דאדם כו' (ר"ל דבבהמה הוי ב' פרקי' השוק ובאדם לא הוי אלא פרק א' ק"ל) לר"י נמי היינו שוק דבהמה דיש מפרשים כו' וכן משמע בתוספתא כו' שיעור שבקידוש ידים עד הפרק ורגלים עד הסובך והיינו עד הפרק כו' (ר"ל עד חיבור כל היד לקנה ולאפוקי מאינך פירושי') עד הסובך והיכי אמר כך כו' (ר"ל היכי מכשיר מארכובה ולמטה ולא יהי' כשר אלא עד הסובך ולמטה ומשני שאני דכתיב כו'):
הגהות
רש"י ד"ה מצינו ימין כו' ולא ילפינן מהכא כצ"ל והס"ד:
ד"ה מה מזוזה כו' הנחה על ימין כו' כצ"ל:
ד"ה מידכה כו' ידכה יד כהא כו' כצ"ל:
ד"ה היכא אקדקד קאי הס"ד:
ד"ה עשר סלעים כו' לנחלה אפי' כו' פטר רחם הד"א והס"ד:
ד"ה שומע אני כו':
תוספות ד"ה שומע אני כו' בתוך ל' יום האב פטור כו' אין פודים אותו מאז כו' עוד אמרינן בירושלמי בפ"ק דקדושין כו' כצ"ל: