ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ל.
חדושים
רש"י ד"ה אף באמצע שיט' ובאמצע דף עכ"ל. ור"ל דס"ל לרבנן דהאי ברייתא דלעיל הוי תיובתא וכרב יוסף דלעיל כנ"ל לפרש כוונת רש"י ודו"ק אבל הנ"י לא פי' כן אלא אף כו' וכ"ש בסוף שיטה ע"ש ודו"ק:
תוספות ד"ה מכאן ואילך כו' נמנעו מלעסוק כו' א"כ כת' היום מע"ש כו' (כוונתם ועדיין לא מלאו ימיו עד שבת ק"ל) מדקשיא לי' מהא דכתב כו' הזה נימא על שם כו' ועוד קשה דבסדר כו' כצ"ל. ועיין במרדכי ושם נתיישב שפיר ל' ומיהו ע"ש:
ד"ה ומשה כותב כו' אע"ג דמייתי ראיה מברוך כו' ור"ל וברוך לא הי' אומר שמא גם ברוך היה אומר והכתוב קיצרו ולפי דבריהם ראיות ברוך הוא על מה שהקב"ה אומר ומשה כותב ק"ל:
בא"ד היה עושה כן ובקונטרס נמי גריס כו' וכותב אומר אחר' כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה פסוק א' כו' בדפין אחרים ס' שיטין אא"כ יעשו כו' שיטות ארוכות כצ"ל. ור"ל שכל אות יחזיק כמה שיטין באורך ובהרא"ש בה"ק הלשון מדוקדק יותר ע"ש:
הגהות
גמרא כגון למשפחותיכם ג' פעמים כו' כצ"ל וכן הוא בגש"ק:
רש"י ד"ה מחזי כמנומר כו':
ד"ה מקצר כו' הדף בזה הס"ד:
ד"ה בחומשים כו' ובהר סיני וירדן יריחו יכול לכתוב באמצע כו' ספר תורה אבל כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה פחות מכאן כו' ולא ארוכות שלא להרחיקו כו' ועיין הטעם בנ"י:
ד"ה ולא ימעט כו' לעשות ב' ביריעה אם כו' כצ"ל:
ד"ה מפני כו' משוטטות כו' כצ"ל:
ד"ה אלא אימא כו' דף קצר מן תיבה כו' כצ"ל:
ד"ה שיעור גליון דס"ת הס"ד:
ד"ה לא ימעט כו' ריוח הגליון הס"ד:
ד"ה מפני ריוח כו' באמצע הדף כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה אבל יתירות כו' משום דיתירות לי' לן כו' דמחזי כמנומר כצ"ל:
ד"ה שמנה כו' יקרא ש"ץ עמו כו' קראו שנים יצאו כו' שהתקינו מקרין את כו' שהתקינו מטבילין ע"ג הכל כצ"ל: