ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כד. · חדושים
גמרא עשרון שחלקו והניחו בביסא כו' (מיימוני פי"ב מה' אבות הטומאה):
הושיט אחד לביניהם מהו א"ל צריך לכלי כו' כצ"ל וכן הוא בגש"ק. והרמב"ם שם מפרש' כגון שמפסיק איזה דבר בין ב' החצי ופשיטא דאם אותו דבר א"צ לכלי מפסיק וע"ש:
מהו לקמוץ מזה ע"ז כו' (מיימוני פי"א מה' פסו"ה):
א"ל זו לא כו' כצ"ל:
דלמא שני כלי ה"ד כו' כיון דמיפסק מחיצת' כו' בעי ר"י צירוף כלי וחבור מים כו' (מיימוני פי"א ופי"ב מה' אבות הטומאה) וז"ל הרב שם דין ו' פי"א חיבורי אוכלי' ע"י משקים הרי הן חיבור כו' והדבר ספק כו' וכתב הכ"מ שטעמו מדגרסינן פ' הקומץ בעי ר"י צירוף כלי כו' וכיון דהא דמיא להך וסלקה בתיקו ה"ה לאידך כו' וע"ש עוד. ודברי תימה הן דאם כדבריו ה"ל להרמב"ם ז"ל לפסוק כהאת"ל כיון דמחבר מחבר כדרך הרב בכל דוכתי אמנם הדבר ברור דשגג הרב הכ"מ בזה כי פי' רבינו בהאי בעי זו תמצא בפי"ב דין ט' ע"ש גם מבואר להדיא שם שפסק כהאת"ל וא"כ נשארה השגת הראב"ד ז"ל שרירא וקיימא ודו"ק: