ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף טו. · הגהות
גמרא הטמא בטומאתו כו' כצ"ל:
התודה מפגלת כו' (מיימוני פ"ט מהל' פסוה"מ):
גלל תודה ואין תודה כו' גלל דכבשים כו' ממנה למחר ומלחמה כו' אינה מפוגלת ואמאי לימא ק"ו ומה המפגל אין כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה והא עולי' כו' בעולי' למזבח הס"ד:
ד"ה בזיכים הוי עולים הס"ד:
ד"ה שאין כו' ואפי' אי מגיע בשני' כו' כצ"ל:
ד"ה לפי שאין כו' פסח שני הס"ד:
ד"ה ר' יודא תלמוד כו' כצ"ל:
ד"ה מ"ט כו' מפגלת לחם כו' וכה"כ והקריב על זבח חלות כו' לחם בכלל כצ"ל והס"ד:
ד"ה אבל תודה כו' בהמה בכלל הס"ד:
ד"ה הכבשים של עצרת הס"ד:
ד"ה לחם כו' לחם גלל כבשים כו' בפ' התכלת הד"א והס"ד:
ד"ה השתא זית כו' מיפגל תודה הס"ד:
ד"ה או לא פגלי כו' כצ"ל:
ד"ה תודה כו' אינה מפוגלת הס"ד:
ד"ה הבא לפגל כו':
תוספות ד"ה ור' יודא כו' האי טמא כאבוד כו' ציץ ולמ"ד כו' כצ"ל:
ד"ה והא עולו' כו' מרצה על העלי' הס"ד:
ד"ה והכא מאי כו' לקמן בהקומץ כו' עון המקדישים כו' כצ"ל:
ד"ה לחם איקרי כו' מיתרצא מה שמקשים בפ' הערל דיש כו' כצ"ל: